אמת בלי קליפות.

פורסם בתאריך ט"ו בסיוון תשס"ט, 7.6.2009
בסיעתא דשמיא.
 
אני רצה במבוך,
הכל חסום,
אין דרך מוצא.
המבוך הוא אני,
המחסומים מהלב,
אני רוצה להגיע,
למצוא את האמת.
לקלף את הקליפות,
ולראות את עצמי,
למצוא את מי,
שאף אחד לא מכיר.
ולא רק למצוא,
אני רוצה.
גם להבין, להיות,
והכי חשוב לחיות,
לחיות את עצמי,
להיות אני.
אני ולא אף אחד אחר,
אני בלי השפעות חיצונייות,
להיות אני-
אני.

תגובות

ט"ז בסיוון תשס"ט, 22:07
זה יפה! י חיוכים י
ובסוף את תמצאי, מבטיחה לך! זה לוקח קצת זמן, את צריכה קצת לחפור, לחפש, לקלף [לפעמים זה גם כואב], אבל נשמה בסוף תמצאי!
י"ז בסיוון תשס"ט, 15:49
גם זה שיר יפה י אנונימי י
ה' באב תשס"ט, 20:52
תודה! י קישקוש בלבוש י
ממש לא, כתבתי עליה רק את המכתב לא יותר מזה...
י' בסיוון תש"ע, 19:53
ואי. מקסים! י בשבילך י
י' בסיוון תש"ע, 20:34
מקסים- י ליבי י    הודעה אחרונה
בעינ''ב,

ממש ממש יפה, כתיבה מדהימה,
וזה שכביכול לא נתת לנו מקום לנשום, נתן את האפקט שלו במלוא העוצמה. אשרייך.
--
לענ''ד, עדיף להוריד את ההדגשה בסוף, זה מושך את העיניים, זה משך, לפחות את שלי.

אוהבת אותך.