ב"ה ית' בר"ה
תקעת לי סכין בגב.
סכין כזאת - אף פעם לא הרגשתי.
סכין כזאת - בני אדם כבר לא נוהגים להשתמש בה.
סכין כה חדה
שפוצעת, פוגעת, הורסת ומשמידה,
ואין כל דרך לרפא את הפצע.
הפצע ימשיך לכאוב,
כל עוד תמשיכי להיות חלק ממחשבותיי.
מתי תביני,
שכבר אין לי על מי לסמוך
ואין לי עם מי לדבר.
עזביני במנוחה!
תני לי לנסות ולשקם את החיים שלי,
החיים שנהרסו מאז נכנסת לחיי.
מקווה שלפחות אבא שבשמיים יסלח לך,
כי אני לא סולחת.
תגובות
שוב אשאר בשתיקתי
אבל אולי בפעמים הבאות תעלי יצירות יותר אופיטימיות?
מצטערת שאלו שירים לא אופטימיים אבל זה מה שעובר עלי בתקופה האחרונה. בע"ה נשתדל לכתוב דברים יותר שמחים ונחמדים.
תודה :)
אמנם זה לא הערך שאני מאמינה בו- לנטור ולשמור בלב.. אחרי שהוצאתי את השיר פחות כואב לי ואני משתדלת כמובן לדון לכף זכות.
מה קרה?
את באמת לא אשמה בכלום. אני אשמה בהכל. את סתם לוקחת על עצמך אחריות שאת לא צכה לקחת...
ויש כאלה שנראה שלא ראויים למחילה שלנו..
הכתיבה שלך כ"כ פשוטה ואמיתית..מדהימה את.