יצירות של שירו למלך

ב"ה ית' בר"ה


את יודעת שאני לא שונאת אותך.
אף פעם לא באמת אשנא אותך.
את יודעת זאת, ומשתמשת בזה נגדי.
(נגדנו בעצם)

במשך תקופה ארוכה היית חלק ממני.
כל מה שעברת - עברתי איתך
וגם את חווית איתי חוויות רבות.
הקשר בינינו היה כל כך טוב,
עד שהרגשנו שאנו מכירות אחת את השניה
כמו את כפות ידינו
(או לפחות כך חשבתי)

אני זוכרת שחברה שאלה אותך

ב"ה ית' בר"ה


את יודעת שאני לא שונאת אותך.
אף פעם לא באמת אשנא אותך.
את יודעת זאת, ומשתמשת בזה נגדי.
(נגדנו בעצם)

במשך תקופה ארוכה היית חלק ממני.
כל מה שעברת - עברתי איתךך
וגם את חווית איתי חוויות רבות.
הקשר בינינו היה כל כך טוב,
עד שהרגשנו שאנו מכירות אחת את השניה
כמו את כפות ידינו
(או לפחות כך חשבתי)

אני זוכרת שחברה שאלה אותך

ב"ה ית' בר"ה

רציתי לפנות אלייך באופן ישיר
ולומר לך תודה.

כן, לך!

לך, על שלימדת אותי
איך לא להירדם בלילות
מרוב מחשבות.

לך, על שלימדת אותי
לבכות ולראות הכל בצורה
הפוכה.

לך, על שצבעת
את העולם הורוד שלי
באפור קודר.

לך, על כל האיחולים שלך
על חיים לא פשוטים שיהיו לי.

לך, על הקנאה והכעס
שרכשתי לך

ב"ה ית' בר"ה

תקעת לי סכין בגב.
סכין כזאת - אף פעם לא הרגשתי.
סכין כזאת - בני אדם כבר לא נוהגים להשתמש בה.

סכין כה חדה
שפוצעת, פוגעת, הורסת ומשמידה,
ואין כל דרך לרפא את הפצע.
הפצע ימשיך לכאוב,
כל עוד תמשיכי להיות חלק ממחשבותיי.

מתי תביני,
שכבר אין לי על מי לסמוך
ואין לי עם מי לדבר.
עזביני במנוחה!
תני לי לנסות ולשקם את החיים שלי,
החיים

ב"ה ית' בר"ה

לא ביקשת כסף,
ולא ביקשת מתנות.
לא ביקשת הרים
וגם לא גבעות.
בסה"כ רצית כמה מילים,
מילים פשוטות שיחד מתחברות לשיר,
שיר שמביע רגשות,
שמחה,אהבה,עצב או כעס,
בסה"כ שיר.
שיר שיוצא מהלב ונכנס אל הלב.
שיר עם מילים חמות ומלטפות.
אולי בכל זאת תנסה להתגבר על הביישנות,
על האטימות הזו שאופפת אותך.
ותכתוב,
פשוט תוציא את אשר על ליבך.
אני

ב"ה ית' בר"ה

ורציתי לענות.
רציתי לצעוק, לצרוח ולהוציא הכל החוצה.
את כל מה שיש לי בלב.
על כל אותן השנים
וכל אותן הפעמים שנפגעתי.
רציתי לכעוס, לבכות ולהחזיר,
אך לא עשיתי זאת.
כיוון שלפני כן התפללתי וביקשתי:
"רבונו של עולם, עזרני והושיעני שאזכה
לשתוקי למחרפי ולמבזי נפשי. ולמקללי נפשי תידום.
ואהיה מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם
ואינם משיבים,
עושים

ב"ה ית' בר"ה

ואת לי
אמא,
דואגת שלא אעשה שטויות
ולא אדבר עם זרים.
וכאשר אני עושה טעויות
עוזרת ותומכת בחבוקים.

ואת לי
חברה,
מקשיבה לכל בעיותיי
ומייעצת תמיד תמיד.
בוחנת את חולשותיי
תוך הסתכלות אל העתיד.

ואת לי
אחות,
תמיד נמצאת לצידי
ומכירה אותי טוב,
מלווה כל צעד וצעד שלי
וממשיכה כל הזמן לאהוב.

ואת לי
הכל,
נותנת

ב"ה ית' בר"ה


כשאת למטה
אז אני למעלה
וכשאת למעלה
אז אני למטה.

ממש כמו בנדנדה,
כשהאחד נמצא למעלה
השני יורד,
וכשמתהפכים היוצרות
והשני נמצא למעלה
אזי בהכרח
הראשון יורד מטה.

כשאת היית בירידה
אז עזרתי לך, תמכתי ועודדתי.
עד אשר עלית את מעלה מעלה
ואני ירדתי,
אני נשארתי מאחור.
מאחור,עם כל הלכלוך
עם כל הקושי והתסכול,
שלך

ב"ה ית' בר"ה

ואז חזרת.
חזרת מן המדבר,
כמו מעולם לא הלכת.
החיוך עדיין על פניך
והשיער מתנופף ברוח כתמיד.
ישבנו,דיברנו וצחקנו שוב,
כמו אז.
כמו אותם ימים נפלאים ומתוקים
בהם אהבנו כ"כ.
ועכשיו אתה שוב איתי,
יושב לידי, מקשיב
ומביט בי בעיניך היפות.
כ"כ חיכיתי לרגע הזה.
הרגע בו נחזור להיפגש,
הרגע בו נחזור להיות יחד.
סוף סוף הרגע המיוחל הגיע.
אתה

ב"ה ית' בר"ה

נשבר לי הלב.

אותו לב שפעם בחוזקה,
בכל פעם שראיתי אותך.
אותו לב שהתרגש כל כך
כשאמרת לי שאתה אוהב.
אותו לב נשבר.

אתה שברת אותו
במו ידיך.
לא עוד טלפונים, או הודעות,
ואני חשבתי לעצמי:
בטח הוא עסוק, מסכן שלי.

אז אני התקשרתי, אני סימסתי.
לפעמים חשבתי: "אולי אני סתם מנדנדת",
אבל הרגשתי שאני חייבת לדבר איתך,
לשמוע

ב"ה ית' בר"ה

החבוקים מזויפים,
החיוכים מזויפים,
הכל מזויף.
את זאת שלימדת אותי לזייף,
את לא יכולה להאשים אותי.
את אשמה בכל.
את זאת שגרמת לכך
שאצטרך לשחק מישהי אחרת.
מישהי שמחה
שאוהבת אותך ודואגת לך.
אבל האמת ממש רחוקה.
האמת היא שהכל מזויף,
הכל מאולץ,
הכל שקרי.
אני לא יכולה להמשיך יותר עם הצביעות הזאת.
אני לא אדם כזה.
את זאת שגרמת

ב"ה ית' בר"ה

נטושה.
אבודה.
בין פרחים ושדות,
בין סורגים ודלתות.
מחפשת את הדרך החוצה,
אל האור,
אל המרחב והחופש.
עצב,קדרות ופחד
מלווים אותי בדרכי.
דרך חשוכה וריקנית,
דרך ללא אור וללא נתיבים.
ואני בשלי,
הולכת
בודדה,
אבודה,
נטושה.

ב"ה ית' בר"ה

האדם שראוי לדמעותייך
לעולם לא יגרום לך לבכות.
אמרו לי זאת פעמים לא מספר,
אך איך זה ששוב ושוב
מוצאת אני את עצמי בוכה
בגלל אותו אדם?
דמעות שזולגות להן
לאיבוד,
לריק,
ולשווא.
אותו אדם לעולם לא ידע זאת,
וגם אם ידע הוא לא יבין.
הוא לא יבין שקשה לי כשאנחנו רחוקים,
הוא לא יבין שכל מילה שהוא אומר
חודרת ונחקקת עמוק עמוק בליבי.
הוא