ב"ה ית' בר"ה
כשאת למטה
אז אני למעלה
וכשאת למעלה
אז אני למטה.
ממש כמו בנדנדה,
כשהאחד נמצא למעלה
השני יורד,
וכשמתהפכים היוצרות
והשני נמצא למעלה
אזי בהכרח
הראשון יורד מטה.
כשאת היית בירידה
אז עזרתי לך, תמכתי ועודדתי.
עד אשר עלית את מעלה מעלה
ואני ירדתי,
אני נשארתי מאחור.
מאחור,עם כל הלכלוך
עם כל הקושי והתסכול,
שלך ושלי.
האם אי פעם נוכל שתינו
להיות למעלה?
האם אי פעם נוכל שתינו
להביט אל העתיד ללא חששות
וללא הסתכלות אל העבר?
אני בספק.
והספק הזה,
אוי הספק הזה..
לא נותן מנוח,
לא מפסיק להטריד!
מתי יתבהרו כל הספקות
ומתי כבר אוכל להסתכל אל
שמיים מלאי אור וזוהר?
מתי טאטע?!
תגובות
יפה מאד!