ב"ה ית' בר"ה
את יודעת שאני לא שונאת אותך.
אף פעם לא באמת אשנא אותך.
את יודעת זאת, ומשתמשת בזה נגדי.
(נגדנו בעצם)
במשך תקופה ארוכה היית חלק ממני.
כל מה שעברת - עברתי איתךך
וגם את חווית איתי חוויות רבות.
הקשר בינינו היה כל כך טוב,
עד שהרגשנו שאנו מכירות אחת את השניה
כמו את כפות ידינו
(או לפחות כך חשבתי)
אני זוכרת שחברה שאלה אותך "כמה זמן אתן מכירות?"
וכשענית לה שמדובר בחודשים ספורים בלבד, היא הייתה בהלם.
הרי כולם ידעו שאת ואני, זה שילוב מנצח
ושאנחנו החברות הכי טובות!
(או לפחות כך הם חשבו)
אז מה קרה פתאום, שהכל התמוטט ביום אחד?
לא יודעת איך זה קרה, שכל מה שכתבת, הכנת וקנית לי,
שחיזק אותי כל כך בעבר,
כבר לא מהווה עבורי שום דבר.
אולי זה כי התפקחתי?
אולי הבנתי פתאום דברים שלא ידעתי אז, בעודי תמימה?
הלכתי אחרייך בעיניים עצומות ואת הובלת אותי לתהום.
הובלת אותי לדרך שממנה החזרה היא כמעט בלתי אפשרית.
אני לא יודעת למה עשית את זה.
אני רק יודעת שבזה תם פרק בחיי שנקרא:
"את".
תגובות
לוידת מין נפילה בנאלית כזו נראלי...
בכללי יפהפה ממש!