צרור זיכרונות חיוכים, דמעות התקפלו אַלי דפים שניים ועוד דף בריסטול אחד צהוב.
שלוש מילים 'במילה אחת..' פתחו את הסכר הרעוע פורקן. -- שנה. מאות דמעות,
אינספור חיוכים ומנגד עוצמות
הבנה, קבלה
כל כך הרבה טוב.
אני כ"כ אוהבת אותך.
תגובות
ב' בתמוז תשס"ט, 11:00
וואי,אורית..שיא היפה!יאש מאנשים קרים.י
על מי רשמת אתזה??
ב' בתמוז תשס"ט, 11:21
שיר נאה מאד!יאהובה קלייןי
יישר כוח!
ב' בתמוז תשס"ט, 13:24
אוף, איזה טוב. בע"ה שנזרים לכולנו. ימורי'ה.י
מהממת.
ב' בתמוז תשס"ט, 13:25
באמת יפהישירו למלךי
כל הכבוד!
ג' בתמוז תשס"ט, 00:27
קשה לעיכול. ריגשת..ישרית...י
די, אורית. באמת ריגשת. באמת חתיכת שנה, כ'כ הרבה עומס..מכל הבחינות. חשבתי שהכי עוצמה שבאמת הכול ביחד.. באמת בכול ביחד. ושזה העוצמה שלנו.. והכי חשוב זה- בקשה לא בלשון עבר, זה לא נגמר.
הכתיבה שלך מהממת כרגיל. אוהבת כ'כ.
ג' בתמוז תשס"ט, 15:59
אני גם אוהבתותך.ייורביתי
אני יודעת שלא התכוונת אליי, אבל לא נורא.. (: השנה הזאת מסרבת להגמר.
ו' בתמוז תשס"ט, 22:24
אוף. לא להציף לי את זה. כואב..יפגזניקית גאה!יהודעה אחרונה
תגובות
באמת חתיכת שנה, כ'כ הרבה עומס..מכל הבחינות.
חשבתי שהכי עוצמה שבאמת הכול ביחד..
באמת בכול ביחד.
ושזה העוצמה שלנו..
והכי חשוב זה- בקשה לא בלשון עבר, זה לא נגמר.
הכתיבה שלך מהממת כרגיל.
אוהבת כ'כ.
השנה הזאת מסרבת להגמר.