ואני,
אני חשבתי שתשובי.
ורק בינתיים-
ממש בינתיים, מעין הסדר זמני
שלחתי לך מכתבים
והפרחתי אותם עם בלונים.
בלונים צבעוניים.
את המכתבים לא קראת,
הם אף פעם לא הגיעו ליעדם.
המכתבים נתקעו בחוטי החשמל והתפוצצו
בלון
אחרי
בלון.
אמא אומרת שאת המכתב הצלחת לקרוא,
אבל אני לא מאמינה לה.
כי איך אפשר לקרוא
אם המכתב עוד פה,
תקוע בין שמיים לארץ?
אפילו אם את בשמיים.
זה לא אומר שאת יכולה הכל.
הנה, לדוגמא
את לא יכולה לחבק אותי עכשיו.
תגובות
הבית האחרון, לעניות דעתי, טעון שיפור.
בשורות 3,4, אולי אפשר לכתוב: כי איך מי שבשמים יכול לקרוא את המכתב אם הוא עוד פה,
ובסוף השורה השישית לא שייכת נקודה אלא פסיק.
זה משהו, איך שהקטע מובע בתמימות כ"כ חזקה.
השורה האחרונה קצת צרמה לי(מבחינת החיבור.לא המשמעות)
למרות שאני מבינה שבכוונה זה כתוב בצורה כזו.
בהצלחה בהמשך!
ישר כח!
:)
מבחינת המשמעות,המסר,הרעיון עצמו מועבר טוב.
זהו.
מקווה שהסברתי את עצמי.
ערב טוב לכולם!
(לשמי התכלת: יום שמח,פורח וזורח! אוהבת מלא!)