הרהורי געגועים

מאת
רננה=)
פורסם בתאריך ב' בתמוז תשס"ט, 24.6.2009

בס"ד

 

והנה שוב

אותן הדמעות

מוצאות את דרכן

אליה לעיניים.

היא כואבת,

חושבת עליך

אוהבת אותך

ושונאת את עצמה.

געגוע.

 

אולי לא שווה אותך

אבל אוהבת

בכל מאודה

מה שטוב לך

ביחד או לבד

טוב גם לה.

למענך תיתן

את כל עולמה.

כמיהה.

 

והראש

ממחשבות לא פוסק

על מה

שהיה יכול להיות

החרטה והכאב

ללא הרף

אצלה בלב

נותנים אותותיהם.

כיסופים.

 

[והלב חריצים, חריצים

רוצה אותך

בסך הכול

היית הסיבה

האחרונה לחייה.

כשהלכת

כל כולה

מת איתך]

תגובות

ה' בתמוז תשס"ט, 23:44
רגש אהבה צריך לקשר למקום הנכון י אוהב אמת י
מתוך אהבת השם יתברך אפשר למצוא אהבת אמת בין איש ואשה. אבל רגשות התאהבות או אהבה שהם רק פועל יוצא של זוגיות, גם אם הרגשות אמיתיים וכואבים, חסרים את המקור לכל החסדים. לכן, שיר-הנעורים כואב ויפה, אבל הרגשות בו מאד מוגזמים וקיצוניים.
ו' בתמוז תשס"ט, 08:54
אוהב אמת י רננה=) י
קודם כל תודה על התגובה. אני לא בטוחה שהבנתי את טענתך, האם אתה אומר שהרגשות פה לא יכולים להיות אמיתיים בגלל שאין פה את הקב"ה ביניהם? גם אם ה' נמצא שם וגם אם לא אני לא מרגישה צורך לדחוף אותו לשיר, הוא אולי חלק מזה אבל לא קשור לשיר.
הרגשות מוגזמים, זאת ההרגשה בשניה הראשונה, שזהו זה הסוף ולא יהיה עוד כלום, לעולם לא תוכל עוד לאהוב שבחיים זה לא ילך אבל אחרי קצת זמן אתה נכנס לפרופורציה... ושוב, תודה על התגובה..
ו' בתמוז תשס"ט, 14:39
התשובה לשאלתך תשיבי בעצמך עוד כמה שנים י אוהב אמת י
ו' בתמוז תשס"ט, 19:08
אם כן, י רננה=) י
האם אין אמת בזוגות לא דתיים, לא יהודיים?
ו' בתמוז תשס"ט, 19:55
אין אמת קדושה י אוהב אמת י
אבל לעתים יש אמת אנושית.

ו' בתמוז תשס"ט, 20:58
אז תראה בשיר זה אמת אנושית... י רננה=) י
ו' בתמוז תשס"ט, 22:54
כמובן י אוהב אמת י
אבל הבית שכתבת בסוגריים מרובעות יש בו הרבה דמיון וייאוש, ואת יודעת זאת.

נ.ב. יהודי לא דתי שמקדש אשה יש במעשהו יותר אמת מאהבת-בוסר של יהודי דתי :)
ח' בתמוז תשס"ט, 09:17
מובן, י רננה=) י
אבל הנקודה שבה נכתב השיר כמו שציינתי הוא מיד אחרי הפרידה, זו תקופה שברור לך שהעולם עומד להתהפך מרוב שאתה מתגעגע... אחרי כמה זמן נכנסים לפרופורציות.

ועדיין לא ענית לי, למה אם אלוהים לא כתוב במפורש בשיר זה אומר שהוא לא שם?

אגב, תודה על התגובות וההשקעה, אני מעריכה את זה.
י"א בתמוז תשס"ט, 00:56
טוב, אז כבר אמרתי י אנונימי י
שדמעתי בקריאה ראשונה.

"חושבת עליך
אוהבת אותך
ושונאת את עצמה.
געגוע."

זה מה שזה בדיוק. הגעגועים כאן צובטים. שיר שמצליח לגעת ולהרעיד. מאוד יפה בעיניי.
לדעתי בהחלט יכולת לפרט את המילים. כלומר, אם את אומרת כמיהה, אל תגידי רק כמיהה. תני לנו להרגיש את הכמיהה דרך תיאור מחשבות שמבטאות אצלך כמיהה. זה יעזור לנו להזדהות הרבה יותר.
וגם הגעגוע. לתת לו שמות, להסביר אותו. לכתוב את הגעגוע כמו שהוא בשבילך. למשל אם זה בהייה בתמונות מפעם, אם זה האזנה למוסיקה שהוא אהב, אם זה היתקלות בשם שלו משורבט על גרפיטי ברחוב, אם זאת מכונית כמו שלו שעוברת ברחוב... היתקלויות קטנות כאלו. תני לנו להרגיש את הגעגוע עד הסוף כמו שהוא אצלך. את מבינה למה אני מתכוונת? לכתוב רק געגוע או רק כמיהה לא מספיק עושה את זה.
חוצמזה, זה שיר נהדר. הייתי משאירה בסוגריים מ"בסך הכל" ומשאירה מחוץ לסוגריים את שתי השורות הראשונות.
הסוגריים טובות. זאת מין צעקה שקטה כזאת...
מעולה.

י"ג בתמוז תשס"ט, 16:22
אמממ.. י רננה=) י
קודם כל תודה... את זה שאני אוהבת אותך כבר אמרתי?
כשכתבתי את השיר היה נראלי מאוד מתאים להשאיר את המושגים האלו (געגוע, כמיהה..) כמושגים חתומים. קצת כי זה מאוד אישי וקצת כדי לפתוח חשיבה אחרת, שכל אחד ירגיש את זה בצורה שלו. יכולהיות שהיום כשאני קוראת את השיר, אלו באמת מושגים מרוחקים טיפה.. אני צריכה עזרה בעיבוד כי קשה לי לערוך יצירות שכתבתי בזמן של משבר, כל שורה שאני מורידה או מוסיפה נראה לי כחילול הקודש ממש. אם תרצי לעזור אני אשמח.
י"ג בתמוז תשס"ט, 21:21
בכיף... אני כאן תמיד י אנונימי י
למה שבא לך... תרגישי חופשי...
לפעמים באמת לא כדאי לגעת בשירים אחרי שעבר הרבה זמן. הם רגישים מידיי. אבל דווקא הזמן שעבר, מקל על העיסוק איתם. נכון שזה אישי אבל אני הבנאדם האחרון שצריך להגיד לך להשאיר את עצמך ואת הקול האישי שלך בשירים. בקשר לחשיבה אחרת, את לא צריכה אף פעם להתחשב בזה עד הסוף כי בסך הכל זה שיר שלך ואם תהיה שם ההסתכלות שלך, אנשים ירגישו את עצמם דרכך. האמת שבעצם רובנו חווים רגשות כמו כמיהה וגעגוע בצורה מאוד דומה ואוניברסלית מבחינה מסויימת, ככה שכשאת כותבת את זה בצורה שאת מרגישה, זה פחות או יותר הצורה שכולם מרגישים.
י"ג בתמוז תשס"ט, 17:04
בסוף מתגברים :) |מעודד| י אפוש י
בס"ד
המון בהצלחה בהמשך..
אפוש
כ"ט בתמוז תשס"ט, 23:15
very good!! י מר שמח י
התחברתי.תודה.
ב' באב תשס"ט, 14:15
זה ממש לא צנוע,איך מפרסמים פה כאלו דברים? י שיראל. י
מילא אם רק היית מרגישה כך.אבל את גם טרחת לכתוב וברוב חוצפתך העלת את זה לפה,זה מכשיל אחרים!!!
ה' באב תשס"ט, 13:06
ד-מ-מ-ה שלום! י רננה=) י
הייתי שמחה לדעת מה בעינייך לא צנוע כאן. אין כאן שום התייחסות בוטה, אין פה רמיזות מיניות ואולי אפילו אלוהים נמצא כאן (ע"ע הויכוח עם אוהב אמת) לענ"ד אין שום בעיה עם התוכן. אני לא רואה כיצד זה יכול להכשיל אחרים ולכן הייתי שמחה אם היית מפרטת מעט יותר ולא זורקת את מה שהיה לך להגיד והולכת.
יומטוב.
רננה
ב' באב תשס"ט, 22:36
סליחה?! י אנונימי י
מה לא צנוע בדיוק?! יש פה תיאורים בוטים? אפילו נגיעה אין כאן... זה בעיה לכתוב על אהבה? כאילו, מה נסגר? מה אנחנו אנשים מטומטמים עם ראש בקיר שמכשיל אותנו רק לראות את המילה אהבה כתובה שחור על גבי לבן? מסמנים איקס? מוחקים? באמת שאני לא מבינה מה לא צנוע כאן. זה לגיטימי לאהוב וזה לגיטימי לכתוב על זה כשזה בגבולות הטעם הטוב. לא צריך להיסחף ובטח שלא להתבטא בצורה מעליבה ופוגעת כלפי הכותבת על גבי דף היצירה. יש דרך להביע דעה.
ט' באלול תש"ע, 02:54
אהבתי ממש.. י עדודה י
זה ממש משקף לי דברים,ואי רננה התגעגעתי לשירים שלך!!
ט' באלול תש"ע, 07:28
?! י רק רציתי ללכת י    הודעה אחרונה
למה לא צנוע?! כי אהבה היא לא צנועה?!
זה טיפשי כי אהבה שבעה ממקום אמיתי לא רואים אותה בכלל. והיא כ''כ קדושה וטהורה שאת לא יכולה לתאר לעצמך..
אבל כניראה כל היום את רק רואה אהבה לא צנועה, ולכן זה מה שניכנס לך לראש... שאהבה זה דבר לא מנוע ומגעיל
אז ילדה, צאי מהסרט!