בס"ד ליקבה"ו
הכתם השחור ההוא, כן, זה שהייתי רוצה להוריד אותו. להסיר אותו. שילך ממני כבר.
כל הזמן הוא נדבק למשקפַי, מסתיר את הנוף היפה ואת העולם הפורח.
אבל למה הוא תמיד חוזר?
איזה נקץ, ארררר...
אבא!
כן בן?
איך מורידים את הכתם המעצבן הזה?
איזה כתם, בן? הכתם שמסתיר אותך?
לא, הכתם שמסתיר ממני את העולם...
אה, הוא? זו לא בעיה כל כך גדולה.
אבל אני לא מצליח!!!
התעקשת?
התעקשתי.
ניסית כל מיני דרכים?
ניסיתי, ועוד איך ניסיתי!
ובכל זאת הוא לא ירד?
כן, הוא לא ירד.
תשאל את אמא איפה התרסיס לניקוי חלונות.
אמא!
כן חמוד?
איפה התרסיס לניקוי חלונות?
החלונות של הסלון שפונה למרפסת, או החלונות של המטבח שפונים לרחוב?
של המטבח.
מתחת לכיור שבאמבטיה.
תודה אמא.
אבא, מה עכשיו?
סמרטוט, יש?
יש פה את החולצה שלי שהתלכלכה.
מעולה, תביא לי, אנקה לך.
למחרת
אבא!!
כן בן?
הוא שוב חזר.
השכן?
לא, הכתם השחור שעל המשקפיים.
מתי הוא חזר?
כשישנתי.
ולא הפלת את המשקפיים?
יכול להיות שתוך כדי שינה.
ומאיפה הכתם הגיע?
מהחושך.
בן, אין כזה דבר, חייב להיות משהו שמלכלך אותו. תראה, החולצה שאתמול הבאת לי לנקות את הכתם, יש בה בדיוק אותו כתם רק הוא קצת יותר גדול, זה לא הכתם שהיה על המשקפיים, זהו כתם שהחולצה התלכלכה ממנו. זה נראה שאתה מתקן אופניים או משהו...
אני לא מתקן אופניים, בקושי את עצמי אני מתקן...
אז אולי משם הלכלוך?
מאיפה?
ממך!
ממני?!
כן, הלבוש שלך, המשקף שלך, כל אלה יכולים להתלכלך מהלכלוך שאתה מלוכלך בו. מהכתם ששוכן בך לבטח.
אבא, אתה רציני?
בודאי.
אבל איך הלכלוך שבי ילכלך את הבגדים שלי?
בן, לכל לכלוך שאתה רואה בחוץ, לכל קלקול שאתה מבחין בחפצך, יש קשר פנימי ללכלוך שבך.
ואם אני מסיר את הלכלוך ממני, גם הלכלוך מהמשקפיים ילך?
אני רואה שהבנת אותי.
ומאז אני מנסה לתקן את עצמי יותר. כשאני מצליח, הכתמים שבמשקפיים ובחולצה הלכים וקטנים, אך כשאני כושל הם קצת חוזרים לעצמם.
אבא, תראה איזה יופי!
מה קרה בן?
הכתם!
נעלם?
לא.
אז מה?
הוא נהיה אפור!!
יופי!!!
אבל הוא נהיה גדול יותר...
ומה אתה חושב שזה אומר, בן?
זה שהוא נהיה גדול?
שניהם.
זה שהוא נהיה גדול זה אומר שיש יותר עבודה.
לא מדוייק אבל תמשיך.
וזה שהוא נהיה אפור זה אומר שהוא פחות עמוק?
בהחלט. אתה מבין, בן. לפני כן היית בקומה השחורה, עכשיו אתה באפורה. התקדמת!!
אבל הכתם יותר גדול...
הוא יותר גדול, אבל המקום שממנו אתה עובד הוא קל יותר, לא שהעבודה קלה, אלא המקום, בן, המקום שלך נהיה אחר לגמרי. אתה מתחיל להרגיש בזה, אני בטוח. מין רוח אחרת שמנשבת בתוכך.
אבא...
כן?
למה לפני כן לא ראיתי את הכתם האפור? הרי מה שבתוך השחור אני מבין שאני לא אמור לראות משום שהשחור חזק יותר, אבל למה את מה שלצד השחור לא ראיתי?
תר...
ואבא...
כן, בן?
למה לא ידעתי, או למה לא אמרת לי שיש לי גם את הקומה האפורה לתקן?
תראה בן, תחשוב מה היה קורה אילו היית יודע שיש לך גם את הקומה האפורה לתקן, ברור שהיית מתייאש כבר בתחילת השחורה, הלא כן?
אה... נראה לי שאתה צודק אבא, ואז?
לכן לא רציתי שתדע, כדי שתסתכל על מה שיש לך עכשיו לתקן, ורק אח"כ תראה את השלב הבא.
אבא... אתה כל כך חכם וטוב...
אני אוהב אותך בן...
תגובות
לעיונכם...
חוצמיזה, תוכן מקסים:)
יישר כח!
עמוק בצבע סגול. כסוף. עם נצנוצי קרם.
נהניתי והחכמתי!
[נחזור בל"נ.]
אתה כותב מתוך עין אופטימית, צלולה, ומתוך תורה-מדהים! פשוט וכ"כ קולע לתחושות שמלוות את האדם..
שנזכה להתנקות מכל הכתמים במהרה.
הקטע הזה החדיר לי שזה אפשרי..
תודה שפירסמת..
ואוו, איזה עומק, ממש אהבתי את הדימוי והדרך שבה המסר מועבר!!!
תודה רבה!
אשריך ובהצלחה בהמשך!