יום הפוך, קפה ושניים סוכר,
יש כאן רעש אחר, ושקט מוכר.
הייאוש מרפה, הזמן מתמתח
הגשם נפסק, הוא היה רק אורח.
חיוך נפקח על שפתיים סדוקות
רק ליופי הזה היה שווה לחכות.
והלב הנפתח מתרוקן מפחדיו
הטל מחבק, והצער נשטף.
נפתחים השמיים, ועוד שיר נכתב
ואני כבר יודעת, שכאן ועכשיו
גם מהפחד אני לא מפחדת.
אני לוחשת בשקט, אל אותו שיר נבחר
שמותר לי לחלום,
וחולמת מחר...
הרדיו מנגן לי צלילים ישנים
קשת אחת, מעל אלף עננים.
אביב פסטורלי יורד על ההר
והיום מתארך, כמו בחורף נגמר.
מילים נכונות מסתדרות בשורות
הדלת נפתחת, והעיניים מספרות
מה עברנו בדרך, את מי לא האשמנו
כמה כוח אבד, ואיך בקושי נשמנו.
ונפתחים השמיים, ועוד שיר נכתב
ואני כבר יודעת, שכאן ועכשיו
גם מהפחד אני לא מפחדת.
אני לוחשת בשקט, אל אותו שיר נבחר
שמותר לי לחלום,
וחולמת מחר...
יום הפוך, קפה ושניים סוכר
יש כאן רעש אחר, ושקט מוכר
תמה עוד מלחמה, זהו סוף המערכה
עכשיו אפשר לחזור הבייתה,
ולנשום לרווחה.
תגובות
[רק-- לענ"ד יש טיפה יותר מדיי ו"וים.]
מרגיז :) כולם מתלהבים וזה ממש יפה החרוזים והכתיבה והכל אבל אנלא מבינה את המסר חח
לפחות זה עובר לי על מידת הגאווה ;)
אבל באמתתת שראיתי שהשיר נשלח ממך ושמחתי לראות שאת ממשיכה לשלוח כי אני אוהבת את שירייך :)
אם יהיה לך כוח תסבירי
והשיר הזה...זה שיר אופטימי..והוא מראה תהליך כמו אחרי מלחמה...שפתאום הכל מתבהר, והדברים מסתדרים על הצד הנכון...ולא באמת מלחמה מבחינה צבאית...מלחמה עם עצמך, עם הסביבה...שינוי, והתבגרות בעיקר...האמת שההתבגרות שלי באה לידי ביטוי בכל השירים...כשכל פעם אני מבינה דברים ומתנסה, אני מגיעה למסקנות חדשות...
מקווה שהבנת, ואת תמיד מוזמנת לפנות אליי בפרטי, לכל דבר ;)
ותודה ענקית ענקית לכולם....בקשר להערה על הרבה ו' החיבור, עברתי על השיר, וצדקת חח...אני יתקן את זה עוד מעט :)
מקווה שהתקופות האלו יהיו רבות וקרובות לכולנו :) :)
ותמשיכי תמיד תמיד לשלוח!
וגם תשלחי 'שמע' מאד נהנתי מ"נצחון" ששלחת.... את כותבת מדהים! תנצלי את זה :)
ותודה על ההסבר :)
ואני מקווה שבזמן הקרוב יהיה לי זמן להקליט עוד שירים, ואני יעלה לפה..מבטיחה!
סופשבוע מעולה!
"גם מהפחד אני לא מפחדת."
הלוואי. תודה לך על רגעים קסומים.
את כ"כ טובה.
אני נדהמת מהכישרון המדהים שלך!!
באמת יפה, וסוף סוף קצת אופטימי... :-)
שתי הערות קטנות:
"מה עברנו בדרך, את מי לא האשמנו
כמה כוח אבד, ואיך בקושי נשמנו."
נראה לי עדיף "את מי האשמנו" ולא "את מי לא"
וגם המשפט: והיום מתארך, כמו בחורף נגמר.
נ"ל יותר: "כי החורף נגמר" או משהו כזה.
כמו שאמרתי בהתחלה: אהבתי מאוד!
חוץ מההערה על המשפט 'ואת מי לא האשמנו'...זה מן ביטוי כזה, קצת ציני, אם את מבינה למה אני מתכוונת....
סופשבוע נעים!
"את מי האשמנו" זה שפת כתיבה.
אבל, החלטה שלך..
השיר כל כך מקסים..
באמת.. :)