נ.ב.

פורסם בתאריך י"ג בתמוז תשס"ט, 5.7.2009

כשהלב נשבר,

ורסיסיו חודרים

אל הנשמה,

פוצעים עד זוב,

 

         לא מותירים לריאות

         אפילו חלל קטן,

         בשביל לנשום,

         בשביל לכאוב.

 

והנפש גוועת,

לו רק הייתי יודעת

להפיק לקחים

מן העבר.

 

          אך אין כבר תועלת

          אם נשמה כבר דוממת,

          עת נותרה מדממת,
          תחת עפר...

 

 

תגובות

ט"ו בתמוז תשס"ט, 21:24
יפה... י אש מאנשים קרים. י
"מובן לי עכשיו-טעיתי, שגיתי
מובן לי עכשיו כבר הכל.
רוצה לחזור למקום שאהבתי
אבל אני לא יכול..."
[הראל סקעת.]
ט"ו בתמוז תשס"ט, 21:42
סחטיין על הבמה י שירו למלך י
שיר עצוב וכואב מאוד!
בע"ה מאחלת לך שתקומי מן העפר "התנערי מעפר קומי",
ושתראי רק אור וברכה בכל מעשי ידיך!
ט"ו בתמוז תשס"ט, 22:21
וואו. י מילים נסתרות. י
הבמה מגיע לזה, ובגדול.

השיר פוצע, דוקר, נוגע ואמיתי. חזק.
מעטים השירים האלה..
ט"ו בתמוז תשס"ט, 23:58
יפה ממשששששש! ול-שירו למלך... י אנונימי י
עד כמה שהבנתי (ובד"כ אני משום מה לא מבינה את מה שהכותב התכוון אליו) אבל נראלי שהוא מתכוון לזה שהאדם מגיע למצב שהוא כבר לא יכול להפיק לקחים - לאחר המוות, שזה תחת העפר, שאז מה שהוא צבר בעוה"ז - עם זה הוא מגיע, ושם כבר א"א להפיק לקחים... תקנו אותי אם אני טועה.
בכל אוייפןןןןןן
ממש ממש ממש (!) יפה! (זה פשוט מתאים לי עכשיו אז עוד יותר אהבתי)
ט"ז בתמוז תשס"ט, 00:06
נחמד י רננה=) י
לא הבנתי את הקשר לכותרת.
הייתי מורידה את השלוש נקודות בסוף השיר... נקודה זה הרבה יותר חזק... בכלל, יש בעיית פיסוק בבית האחרון.. כולו בעצם בסימן שאלה, אם הבנתי נכון. למה שמת את הסימן שאלה רק בסוף השורה הראשונה?
ט"ז בתמוז תשס"ט, 10:45
מסכימה. י אנונימי י
שני הבתים הראשונים חזקים ממש.
ופתאום כאילו ירדת רמה..
ט"ז בתמוז תשס"ט, 11:26
*** י בין השמשות י
בס"ד

קודם כל, תודה לכל המגיבים
ביצעתי כמה שינויים הודות להארותיכם.

תודה.
ט"ז בתמוז תשס"ט, 11:46
אם כבר.. י אנונימי י
אז בבית האחרון, אפשר במקום המילה אם להוסיף את הא הידיעה למילה נשמה.. 'הנשמה כבר דוממת,'
ט"ז בתמוז תשס"ט, 14:26
עכשיו יותר יפה. י מילים נסתרות. י    הודעה אחרונה