הציפיה,
המתח,
והפחד-אל פני הלא נודע.
ההתרגשות,
הבכי,
והעוורון- מפני הבלתי נמנע.
חיכיתי.
עמלתי.
התכוננתי.
הכנתי.
9 חודשים.
9 שנים.
ולא ידעתי-
מתי?
האם?
ואיך?
ופתאום-
הופעת בחיי,
התפרצת ביבבה,
נגעת בנשמתי,
והתחברת אל ההויה.
ועכשיו מסתכלת אני,
בזוג עניים-
קטנות,
תמימות,
מלאכיות,
שואלות..
ואני שואלת-
היש דבר יותר מושלם מזה?..
*נכתב לכבוד הולדת ביתי החמודה רבקה.
צפה ב-EXIF
תגובות
יפה מה שכתבת... כל לידה זה חיים חדשים, נס גלוי ממש!!!!
המון המון מזל טוב!!!
שתרוו רק נחת!
וב"ה!
הציפיה הייתה שווה בסופו של דבר .. איזה ילדה מתוקהההההההה!!!!!!!!!!!!
איזה מותק!!
שתזכו לגדלה לתורה, למצוות ולמעשים טובים
ותרוו ממנה רק נחת.
אילה :-)
המון שמחה..:)
"ופתאום-
הופעת בחיי,
התפרצת ביבבה,
נגעת בנשמתי,
והתחברת אל ההויה."
כתוב ממש יפה. :)
בובה, בובה, בלי עין הרע.
נשיקות לשתיכן.
אוהבת אותך!
והבת - מתוקה! :)
שתזכו לגדלה, לתורה, חופה והרבה מעשים טובים!
בקרוב אצלי |מאחללעצמו |
שתזכו לגדלה ...
איזה שיר נודע ומרגש!
שתזכו לראות ממנה נחת מתוך שמחה, אושר ובריאות!
תודה תודה לכולם על כל האיחולים..
צריך להבין ששום דבר לא מובן מאליו,
זה פשוט נס גלוי!
מדהים. יצור קטן..
ב"ה רבקה כבר בת יותר מחודשיים,
והיא כבר מחייכת וצוחקת..
אנחנו כ"כ מאושרים!
בשמחות אצל כולם,
מיכל שרה.