נוֹסֵק מַעְלָה אַךְ נוֹפֵל מַטָּה,
סוֹפֵג מַכָּה – שׁוּב נְסִיגָה.
עוֹצֵר לַחְשֹׁב – אֵיפֹה הֲטוֹב?
אֵינֶנּוּ קָרוֹב – מִפָּחַד הַחוֹב.
מְחַפֵּשׂ עַצְמִי – אַיֵּה מְקוֹמִי?
בּוֹדֵד אָנִי – אָבַדְתִּי בַּעֲווֹנִי.
בְּאוֹרְךָ הָאֵר, לִבִּי הָעֵר,
אַל תִּסָּתֵר, בְּעַבְדֶּךָ הַכֵּר.
נְחֵנִי שׁוּב – וְאֵלֶיךָ אָשׁוּב,
תּוֹכִי רָקוּב, אַךְ עוֹדֶנּוּ חָשׁוּב.
אָנָּא מִמְּךָ, אֶת תְּפִלָּתִי לְךָ,
קַבֵּל בְּרַחֲמָנוּתֶךָ, וּבְעֹז גְּבוּרָתְךָ.
תגובות
החרוזים די מאולצים, והמבנה מזכיר קצת את שירת ימי הביניים אבל לא שלם לחלוטין.
שתי הערות לגבי הניקוד:
1. הא' במילה "אני" מנוקדת בדרך כלל בחטף-פתח, אך ישנם יוצאים מן הכלל שמנוקדים בקמץ. במקרים הללו, המילה נקראת במלעיל ולא במלרע. האם לכך התכוונת?
2. ה"א הידיעה מנוקדת בד"כ בפתח, והאות שאחריה מקבלת דגש. המקרים החריגים הם האותיות הגרוניות. לפיכך "הטוב" צריך להיות מנוקד: הַטּוֹב.
בהצלחה
א. לקחתי לתשומת לבי.
ב. אני לא יודע לנקד, השתמשתי בתוכנה של ניקוד אוטומטי. אני אתקן בקרוב. תודה על ההארה!
שינית פונט פתאום באמצע בכוונה? וגם הקוקווים האלה עיצבנו אותי (קצת נסחפתי...) לדעתי עדיף פשוט שורה ריקה במקום.
אפ' כוכביות, לוידת זה מציק לי בעיניים.
אהבתי מאד!
אני גם חושבת שאולי יש מה לשפר בחרוזים אבל זה נראלי פשוט בא עם הזמן, ואני בכלל אין לי זכות דיבור בעניין.....
אזזזז
הצלחות!!!!!
אהבתי את הפרטיות שבבית הראשון (כלומר - מתאים בעיקר למצבך האישי כרגע), כנגד הכלליות בבית השני - שמתאים לכל אחד מאיתנו.
לצערי, רובנוהגדול לא יכול להשתוות לשירת ימי הביניים, בעיקר בגלל שהשימוש שלנו בשפה הוא עני מאוד יחסית לשימוש של הפייטנים של אז. ולכן, לדעתי עדיף שתתמקד בשירה בעלת גוון קצת שונה.
בהצלחה!