ולפעמים נדמה לי שאין לי משמעות בעולם שלך
לעתים אני חושבת שהכול רק הצגה אחת גדולה,
בה אתה הבמאי, השחקן, התסריטאי והמפיק
ואני- בובת חוטים, נעה על פי המטרונום שלך.
ולרגעים קטנים נדמה לי שאני כמעט יכולה
לשניות ספורות כאילו האור בעיניך נדלק
ואני נותנת לעצמי להתמכר לתחושה
שאני נותנת לך, מחזירה לך קצת.
אבל אז שוב חוזרת השגרה הצורמת
שמזכירה לי שבכל סיפור יש נותן ומקבל
ואני רק תלויה בך, ללא יכולת לזוז
בחרתי זאת כי לא יכולתי בלעדיך.
הכאב שמפלח לי את הלב, נובע ממך
ומהיד שלא נוגעת, שקצת מתעללת
שנותנת לעצמה להרגיש שליטה,
תגובות
כדאי להוסיף פסיק..
מזכירה שיש תפקידים, יש רומס ויש נרמס.
בעזרתשם שתשתחררי ממנו הכי מהר שאפשר.
הצלחת להעביר את המסר טוב. הכתיבה שלך טובה.
שכוייח, ובהצלחה נשמה.
גם מתלות יש מוצא..
אל תתייאשי..!!
בהצלחה נשמה..
נגע לי ללב..
ממש....
שיווו איך המשלת את זה.. מדהים פשוט..
'מזכירה שיש תפקידים,יש רומס ויש נרמס'.. המקבל והנותן מאד מובן, אבל האם באמת יש יחס כזה, של רומס ונרמס?
אהבתי את היצירה שלך, ממש ניכר ש'דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב'.בכ"ז לי מצטייר שזה יותר דומה לקטע.. ואם זה הולך לכיוון הזה אז יש לאן לפתח. שכוייח.בהצלחה רבה.
אני חושבת שהיחס רומס- נרמס נובע מחלוקת התפקידים מקבל- נותן מעצם העובדה שלנותן יש כוח בידיים. וכשהוא מעט מודע לכח הזה זה הופך להיות יחסי רומס- נרמס או שופט- שפוט.
לא הבנתי. היצירה היא קטע, או לפחות מסווגת כך.
ושוב תודה!
וטעות שלי, מצטערת.:) חשבתי שהקטע הוא שיר, בעיקר מאיך שהיה נראה בתגובות. שוב, נראלי שממש אפשר לפתח. (אולי גם לא לכתוב את זה בכאלה שורות וכו')
בהצלחה רבה, שכויח!
(אם להתמקד בפרטים טכניים קצת, מילותיך ולא מיליך. והסוף ממש לא צריך סוגריים, אולי רק השורה האחרונה והכותרת..נו... יכולה להיות יותר טובה... היא טכנית מידיי לטעמי)
|חיבוקגדולגדול|
אני אוהבת אותך!!