הבדלה.
מפרידה בין הקודש לחול,
הופכת אותך למה שהיית-
משהו זול.
זהו. השבת נגמרה,
היצר חזר.
אף פעם אצלו זה לא מאוחר.
בשבת את מלכה,
בשבוע את חול.
הבדלה- כמו עשבי בשמים.
התבשמת בקדושה,
ועכשיו-את מורידה אותה לאדמה.
מקווה שתנבט שוב-
בשבת הבאה.
הבדלה.בדיוק כמו הנר.
בשבת את האור,
בחול יש רק חושך.
הבדלה.
היין משמח לבב אנוש,
ומשכר אותך בחול.
ומשקר אותך כל השבוע.
תגובות
למה זה צריך להיות כך?
השבת שתיארת אותה בכ"כ הרבה קדושה ואור יכולה וצריכה להשפיע עליך לכל ימות החול, ולהשפיע לטובה כמובן!
רעיון טוב מאוד בכללי, יישר כח ובהצלחה
זה תלוי בנו
שני הבתים הראשונים באמת יפים וכתובים טוב,
שני הבתים האחרונים, הקצרים יותר,
נראה כאילו כבר לא נשאר לך מה לכתוב, אז החלטת לאלתר...
בכל אופן, שיר יפה מאוד.
אצלי,השבוע הרגיל הוא לא זול...
ברור שאין את האווירה של שבת והכל...אבל אני חושבת שהגזמת טיפה...
זה חלק מהייעוד שלנו בחיים... להוציא מהחול את הקודש!
אני חושבת שהיה אפשר להפחית טיפה את ההתלהבות בחול...
אבל בעיקרון הרעיון פגז, החרוזים במקום והכתיבה אחלה!
שכוייח=]]
את הביצוע פחות אהבתי, יש מה לשפר.
ואני אגע רק בשני נק': נקודת התוכן, ונק' הכתיבה.
התוכן - מצוין! לקחת רעיון יפה, והלבשת עליו את כל תהליך ההבדלה במשל מעניין. אני חייב להגיד, שבניגוד לרוב המגיבים, די הזדהיתי עם המשפטים כמו - "היצר חזר", וכד'. (כמובן שהשיר קצת מקצין לדעתי, אבל עדיין).
הכתיבה - אני ממש יכול לדמיין לי איך כתבת את השיר הזה. כאילו שעלה לך הרעיון פיתחתי אותו, חשבת עליו, ואז.. אתה קצת רצת איתו מהר מדי. למה הכוונה? למשל, בבתים האחרונים אין חריזה (ואפילו לא חריזה עדינה, כמו בהתחלה). למה? זה בכוונה? עוד דוגמא - במשפט האחרון. נראה שרצית להכניס את משחק המילים של "משכר - משקר", קצת בכח, וכך, למעשה, אני לא הבנתי מה רצית להגיד. האם המסקנה הגדולה של השיר, השיא שלו, השורה התחתונה (תרתי משמע:)) שלו, זה השקר של היין? לא נראה לי.
בצד הטכני - הפריע לי בעין שבכל תחילת בית שמת את המילה "הבדלה" אחרת.
בהצלחה!
בשבת יש עלייך שפע קדוש, ואתה מקבל על עצמך יותר ומקפיד יותר, ובכלל, הכל יותר מקודש וזך.
במוצ"ש- אתה חוזר לבגדי החול ולהתנהגות החול..
לפעמים, אחרי שבת של התעלות וקדושה, חוזרים לימי החול, המיוחד במוצאי השבת כשכולם יוצאים ביחד וזה הניגוד המוחלט ברוחניות לדעתי.
אתה הרבה יותר מרגיש את השקר שבשבוע לעומת הקדושה שבשבת. את הרעננות והטריות בשבת, וכמו הבשמים-זה מתייבש עד לשבת הבאה.
שבת מבחינתי זה כמו הנר בהבדלה שמאיר בקצת בין כל החושך. אבל האור הזה מתחבא עם היין. עם החומריות. עם מה שנראה טעים וטוב אך לא עושה רק טוב.
אמ...זהו...מקווה להתעלות רוחנית ולקדושה גם בימי החול כמו בשבת. אשריכם שאצלכם זוהי קדושה דומה ולא נפילה ברוחניות. יומטוב =]