שואת הילדים

פורסם בתאריך י"ט באב תשס"ט, 9.8.2009
ילדה מחייכת
צמה מתנופפת
כובע רך
ילדות שלא נגמרת.
 
נגמרת.
והחיוך נעלם
והצמה נגזרת.
כובע שחור.
עף.
 
 
                                            (נכתב במוזיאון "יד ושם" בשואת ילדים)

תגובות

כ"ג באב תשס"ט, 18:54
אי י רננה=) י
יפה, כואב.
בדיוק כתבתי קטע גם כן על השואה, התחבר לי חזק. כואב.
כ"ג באב תשס"ט, 21:18
יפה!! י 135 י
אהבתי את ה-
ילדות שלא נגמרת.

נגמרת.


זה מחזק את העניין...
לדעת כדאי לפצל את השורה האחרונה:

כובע שחור
עף.

הצלחות!
כ"ג באב תשס"ט, 23:46
אאוץ'! י שירת החיים י
כואב.
אבל באמת נכתב בצורה מהממת.
כל הכבוד!!!
המון בהצלחה תמיד!!
כ"ד באב תשס"ט, 15:01
ואוו... אאוצ'... כואב ממש!! י חיוכים י    הודעה אחרונה