לָךְ *

מרוב מחשבות הפסקת לחשוב,

מרוב אהבות הפסקת לאהוב,

מרוב דיבורים אין אוזן קשבת,

למי איכפת מה אמרת, ומה עוד חושבת.

מרוב סערות לא נותרה אף טיפה,

הפרי כבר הרקיב, נותרה רק קליפה,

והרוחות לוחשות: "זו רק את עכשיו,

תפילותייך תתגשמנה, כבר מעכשיו".

וזו רק את שיודעת מה טוב בשבילך,

עמוד האש הבוער מאיר את לֵילֵךְ,

והוא רצוף בדמעות, לא קלה היא דרכך,

אף אחד לא הבטיח שושנים לרגלך.

(אומרים - לכל אדם יש מלאך בעולם,

גם לך יש אחד, אי שם בין כולם,

ידו לך יושיט, לא תדעי עוד דמעות,