קזינו

בין טיפות של חוסר וודאות מקפיאה

אני הולכת, ומתפללת לא ליפול

אל תוך השלולית הלא נכונה,

שם לכולם יש מה לומר, ומה לשאול.

כמו ילדה יחפה רצה על חול בוער

או אישה שהשנים השאירו בה סימן.

מישהו מרחוק קורא לי להישבר,

מוזר, אף פעם לא הייתי אחת שמוותרת..

אבל בקרוב אעלה על ספינה גדולה ועמוסה

והיא תיקח אותי רחוק מכל מה שמכאיב לי.

בכל לילה בקזינו משכר אשחק משחק אחרון על חיי

ולו רק בשם הידיעה הכואבת,

שיש מי שהעיז לעשות זאת לפניי.

דלתות מסתובבות נטרקות לי בפנים

ואף דלת לא נפתחת, כשאחת פתאום נסגרת.

כמו דלתות כולם סוגרים, ואני תמיד נשארת

כדי לגלות ששוב נפתחתי, ושכחתי מה אני חושפת.

אני הפכתי מכורה, כמו באותם מקרים קשים

מכורה לטעויות, מכורה לאנשים.

השנים הכואבות כבר קוראות לי למהר

ואני לא יודעת מה לקחת, ומה עדיף שיישאר.

כן, בקרוב אעלה על ספינה גדולה ועמוסה

והיא תיקח אותי רחוק מכל מה שמכאיב לי.

בכל לילה בקזינו משכר אשחק משחק אחרון על חיי

ולו רק בשם הידיעה הכואבת

שיש מי שהעיז לעשות זאת לפניי.

בין גלים בים סוער של חוסר וודאות

לא הצלחתי להישאר עם הראש מעל המים

מוזר,

אף פעם לא הייתי אחת שמוותרת...