בעזהי"ת
אני רואה אותה-
יושבת, אומרת, רואה את הלבוש, ההנהגות, המנהיגות. הכל כל כך מדהים.
איך היא מתקדמת, היא בעצמה, ומקדמת בו זמנית את זולתה.
לידה, הכי רוצה- להתקדם, להשתפר, להמשיך את הטוב הזה שיש בה, את הקדושה. לידה- השאיפות שלי קופצות, הרצונות, הדרישות שלי מעצמי. לידה- הכל נראה פתאום אפשרי, מתואם בשבילי. לידה, אני סופרמן שיכול הכל הכל.
לזה אני קוראת הערצה.
בזכותה, אני צומחת.
אני רואה אותה-
יושבת, אומרת, רואה את הלבוש, ההנהגות, המנהיגות. הכל כל כך מדהים.
איך היא מתקדמת, היא בעצמה, אך מורידה בו זמנית את זולתה.
לידה, הכי מרגישה- קטנה, טיפשה ועלובה. ביחס לכל הטוב הזה שיש בה, מרגישה ממש רעה. לידה- השאיפות שלי קטנות, הרצונות, הדרישות שלי מעצמי. לידה- הכל נראה פתאום כל כך אפשרי, בשבילה, לא לי.
לזה אני קוראת הערצה.
בגללה, אני צונחת.
יחי ההבדל.
תגובות
בשני החלקים?
לפעמים עדיף לא לראות ולעצום את העיניים.
החלק השני זה העתק-הדבק.. תיקנתי, תודה.]
---
העיקר שנהייה אנו מהסוג הראשון...
עלי והצליחי!
הזדהתי ממש..!
הלוואי ונזכה להיות מהסוג הראשון ולא השני..
ב"הצלחה=]
ולא בגללה את צונחת ,אם את מאמינה בעצמך את לומדת מכל כותב ומייסמת בכתיבה ,המשך הצלחה בכתיבה.