סעודה שלישית

פורסם בתאריך י"א באלול תשס"ט, 31.8.2009
צלליה עוד מרחפים
צלילהם ענוגים,
אוושת רוחם פונה ללכת
סובבת בין לובשי הלבן
מבשרת שלום אחרון.

סף הנשמה עולה
ודועך הרגש
נלחם על מקומו
בינות למילים.

רגעים קדושים
פינות של אור.

תגובות

י"ח באלול תשס"ט, 16:08
וואו! י יורבית י
זה כ"כ מתוק.
וואו, הצלחת לתאר בדיוק את ההרגשה שיש בסעודה שלישית טובה, כזאת של התרוממות רוח..

[פשוט שתהיי פה אי-פעם, ואז אני צריכה להגיד לך משהו בקשר לזה.]
י"ח באלול תשס"ט, 17:52
אוריתוששש י שרית... י
אין, אמרתי ואומר שוב
זה מדהים, התיאורים..
(לא הבנתי למה דועך הרגש...)
אני מתפללת להרגיש את ההרגשות האלה כל שבת...
שבפועל זוכים להרגיש אותם פעם ב...אבל נותנים כוח לתקופה ארוכה.
אין אורית. את מותק!!
י"ח באלול תשס"ט, 18:48
ישלי תאורי'ה, י קלמנטינה י
[ועשו טובה, אל תתנפלו עליי.]
שאומרת שרגש הוא דק לעומת נשמה.
כאילו, עד איזשהוא שלב זה רגש,
ויש איזשהוא קו מפריד,
ששם זה יותר מבוסס, נשמה..
לויודעת אם זה תמיד,
אבל הי'ה קטע בשירה, שהקול כבר לא הי'ה רווי רגש,
אבל ההרגשה בפנים נעשתה מעצמה, ולא מהקול והטון ועוד..
זה בערך, חפרתי, וואי..
י"ח באלול תשס"ט, 19:27
וואו, עכשיו זה מקבל משמעות י יורבית י
עוד יותר מהממת.. :)
י"ט באלול תשס"ט, 07:29
כתיבה ;נאה מאד! י אהובה קליין י
יישר כוח!
אהבתי את המשפט:"אוושת רוחם פונה ללכת"
עלי והצליחי בסולם ההצלחות!
כ"ו בתמוז תש"ע, 22:04
וואו... י אמה של אלוקים י
כ"ו בתמוז תש"ע, 22:05
שוב, אורית, היכולת לבטא כ"כ הרבה, בכ"כ מעט מילים.. י אמה של אלוקים י    הודעה אחרונה
כ"כ נכון...
וואו כ"כ שנזכה!