מַה לְךָ נִרְדָּם?

נְּשָׁמָה מְאִירָה לְעוֹלָם נֶעֱלָם,

נוֹתֶנֶת תִּקְוָה לָאָדָם שֶׁנִּרְדַּם.

אוֹרוֹת שֶׁל תְּשׁוּבָה לְנֶגֶד עֵינָי,

אַךְ רְחוֹקִים הֵם מִמֶּנִי בַּעֲווֹנוֹתַי.

כָּמַהּ לִבִּי לִתְשׁוּבָה זַכָּה וְתָמַהּ,

אַךְ בְּרֹאשִׁי מִצְטַיֶּרֶת שׁוּב נְפִילָה -

כְּאֵב חַד מִתַּעַר שֶׁל חֹסֶר אוֹנִים,

וְנְפִילָה לְבּוֹרוֹת יֵאוּשׁ עֲמוּקִים.

בֶּן אָדָם!

מַה לְךָ נִרְדָּם?

קוּם מֵחַטָּאתְךָ,

וְאַמֵּץ כֹּחֲךָ.

הַאֲמֵן בְּקַלּוּתָה שֶׁל תְּשׁוּבָה,

וְשׁוּב – בְּעֹז, כֹּחַ וּבְהַדְרָגָה.

וְאָז חֶטְאֲךָ יִטְהָר וְהָפַךְ,

כִּי כְּבוֹד ה' עָלֶיךָ זָרַח!

וְאַף אִם לֹא תִּצְלָח בְּנִסְּיוֹנְךָ לְּתַקֵּן,

זְכוֹר, אַף כִּי כָּשַׁלְתָּ – עוֹדְךָ בֵּן!

קְרָא אֶל אָבִיךָ – וּשְׁפוֹךְ שִׂיחַךָ,

כִּי נוֹשֵׂא הוּא עָוֹן וָפֶשַׁע וַחֲטָאָה.