שערי הגאולה

בעזהי"ת

 

נכתב בסדנת כתיבה, באול', אמרו לנו לבחור שער- כלשהו, מכל סוג- ולכתוב עליו..

 

אני
עומדת מול שערי הגאולה.
והשערים- נעולים, חתומים אחרי סורג ובריח.
תמירים הם, השערים, עשויים זהב טהור, 
מעוטרים בפרחים וכפתורים, לסירוגין.
אני מושיטה ידי, מנסה לאחוז,
משתוקקת לחזות בתפארת הקדושה.

והשערים- נותרים נוקשים,
חוצצים ביני לבין הגאולה.

ידי מגששת, מחפשת לשווא,
פתח, חריץ מקשר.

 

מלאך צחור כנפיים, כולו טהרה,
מופיע לצידי פתאום.
'אנא, פתח שערי גאולה!'
אני מתחננת בלחש.
אך השיב הוא,
'המלך איננו מרשה.
'טרם הגיע הזמן'
כך אמר הוא,
וכבר 2000 שנה אני פה,
מחכה.'

וכבר ראיתי איך השערים-
מתרחקים, מסתתרים בין העננים.

'אנא ממך,'
ביקש המלאך,
'צאי לעמך, אמרי לו שיתכונן,
ואז- אפתח.'

 

----------

נערך