פורסם בתאריך י"ב בתשרי תש"ע, 30.9.2009
בס"ד
הם היו כאן מזמן,
הם חוו אהבה
עיניהם נצצו
לקול שירה, נוגה.
הם היו כאן מזמן,
הם חוו אכזבה
ליבם איים להתפרץ מחזם,
בשעת פרידה.
הם היו כאן מזמן,
והם חוו כבר הכל
את מה שהזמן מרפא,
איש אינו יכול.
הם היו כאן מזמן,
מזמן..
אנשים שהיו,ואינם.
תגובות
אני חושבת שהבלגן הזה הורס... המדרגות ופתאום חזרה אחורה... וגם בבית האחרון.. מציק בעיין...
לדעתי גם סתם כך שורה אחרונה הרבה יותר עוצמתית דווקא כעושים אותה באותו גודל כתב ובלי הדגשות מיוחדות... אבל זה באמת כבר טעם אישי שלי...
יפה ממש ממש!
לפחות היום ישנם אנשים בשבילנו כאן, אבל הדורות יורדים..
נפלא ממש!
עצוב....
נגע בי, ממש.