יצירות של זה רק הלב

חום גופך קורן אליי,
עוטף, סוגר עליי
כמו טבעת אש יוקדת, שורפת
ביום חורף קר.
החמצן כבר לא חודר,
בין כל ההגנות הפזורות סביב.
מרוב פחד שאלך, ולא אקשיב
שכחת לתת לי חופש.
בו אחזיק.
לכל האנשים שסגורים, בתוך עצמם, מפני העולם.
שמחזיקים בהם בכוח המחשבה, שגורמים להם לשכוח מהי אהבה.

מילים ולחן:שלום חנוך

זה עבר
זה נגמר
קצה חלום ודי
חול הזמן שנשר
בין אצבעותיי

זה עבר
זה נגמר
לתמיד אולי
מעגל שנסגר
ונשארת חי
וניגע אל החלום

ניפגש, נתראה
לב אוהב אינו טועה
כמו אל ים נזרום,נזרום
נבקש עד שנגיע
וניגע אל החלום

זה עבר זה נגמר
לתמיד אולי
מעגל שנסגר
ונשארת חי

ניפגש, נתראה
לב

בס"ד

גם אם לפעמים קשה,
לא תמיד יהיה קל
תחזיקי את עצמך,
המסע עוד לא תם

תסתכלי קצת מסביב,
ואז תביטי אל תוכך
תקחי רק את הטוב,
תעצימי את עצמך

ותראי..תראי...

השמש זורחת,מאירה כאן את היום
והסביבה פורחת,אחרי הגשם הראשון


כך גם את,
תמשיכי לעלות
העננים כבר התפזרו,
והנה קרן אור

תפסי אותה חזק,
הצמידי אל

בס"ד


השביל לא נגמר,
רק פרחים מסביב
מחפים על הכיעור שבפנים.
חיוך שגווע, ילד שטעה
מסתובב, מחפש
מאבד תקווה.

אז מה אם קצת טעינו, ולאן נלך?
במה נבחר עכשיו את כוחנו להשקיע?

אז מה אם קצת טעינו, ולאן נלך?
ומה נבחר עכשיו?


קול שקורא, כמו חוט הוא מושך
למטה הוא מושך
ואם בחרנו בחיים, אז מה הם מציעים?
רוצים קצת שקט ושלווה,
לא

בס"ד

מתפשטת בי תחושה,
מדגדגת את קצות אצבעותיי,
מצמצמת את עיניי

רגליי קופצות מאליהן,
כמו מסרבות להירגע
ואני, חסרת מנוחה

מתפשטת בי תחושה, לא מוסברת
משתלטת על הכל,
מתלהטת

התחושה הזו.השמחה הזו.

לאידת מה קרה עם מה ששלחתי לכם אבל כנראה שהיו שם בעיות אז שלחתי את זה שוב.
בס"ד

כשאנשים ברחובות, מפרים הבטחות
קשה לשמוח
ואם אגיד שאאמין, ועכשיו הכל זמין
אוכל לדעת

כשעצוב וכבד, אני רוצה להשתחרר
רוצה קצת שקט
ואם אמרתי עוד משפט
אז זאת אני, ואני כך
לא מושלמת

ואם יכולתי לעזוב, להשאיר הכל מאחור
אז למה זה חוזר?
לא רציתי להיזכר, בכאב שמתאכזר
עכשיו

בס"ד

קול שנישא,
צלילי תפילה בוקעים מהחומה
כולנו יד ביד,
לא נופלים, בוטחים רק בך

גאולה, כיסופים אלייך,
אנחנו בתפילה
בלעדייך, טועים באפילה

"ואור חדש על ציון תאיר"

ישנה הבטחה, שתגיע ויבנה הבית
ה' יקרא בתוכך, תפיץ אורו
ותשמור עליי

גאולה, כיסופים אלייך ,
אנחנו בתפילה
בלעדייך, טועים באפילה

"ואור חדש על ציון

בס"ד

רציתי לברוח,
רציתי ללכת למקום
שבו אין כבר ממה לפחד
אין עוד התמודדות,
אין דרך ארוכה ומפותלת
אין דרך חזרה

המבוך הזה נראה לי מפותל,
אין לו סוף.
ושוב הכל נסגר כך מעליי,
אין אוויר לנשום.

ניסיתי הכל, אפילו כבר החשיך
אבל פתאום חזר.
אולי, יש בזה סימן
למי אכפת עכשיו.

המבוך הזה נראה לי מפותל,
אין לו סוף.
ושוב

בס"ד

בין הרציפים, על ספסל בצד יושבת
הם כלל לא מבחינים בה בעברם
הכול חולף מהר,
על מה היא חושבת?
מורידה מבט, עם חיוך כואב

עוד שנייה, רכבת נעלמה
היא יוצאת אל המרחב הפתוח
לדקה, חיפשה את מה שנעלם
ילדה קטנה, לבד.


הבטיחו לה ירח, גם כוכבים
אמרו תגיעי לשמיים שם תראי עננים
בסוף לבד היא יושבת, הם כבר למעלה מחכים
ופתאום היא קופצת אל

בס"ד

הם היו כאן מזמן,
הם חוו אהבה
עיניהם נצצו
לקול שירה, נוגה.

הם היו כאן מזמן,
הם חוו אכזבה
ליבם איים להתפרץ מחזם,
בשעת פרידה.

הם היו כאן מזמן,
והם חוו כבר הכל
את מה שהזמן מרפא,
איש אינו יכול.


הם היו כאן מזמן,
מזמן..

אנשים שהיו,ואינם.

בס"ד

כשהיו ימים שלמים בהם לא דיברתי,
לא שאלת .
וכשימים שלמים הייתי משוועת, רק למבט
לא חייכת.

רק כאב ואכזבה היו שם.

וכשנפלתי, לא היית שם לצידי.
לא עטפת אותי בחיבוק חם.
אוהב.
לא הצדקת אותי בפני אלו שהאשימו,
לא הגנת עליי בפני אלה שרמסו ופגעו
כמו לא הייתי שם.
כמו הייתי רוח.
******************************
וכשפתאום נזכרת
שאני

בס"ד

מתוך המצולות, של נפשי המיוסרת
עולות בי השאלות, שלא מרפות
מה היה קורה, האם הייתי נוהגת אחרת?
האם היה לי זמן, ומה אם הייתי נסגרת?

כבר שנים אחרי, ואני שוב נזכרת,
מתחבטת, מתלבטת
לעולם לא מתרחקת
אותו נגע שדבק בי, מסרב להתנתק
אותו מגע שנשאר בי, מסרב להתרחק

אז וויתרתי, צעקתי, נאנקתי
שתקתי.

נשארתי למטה, בתחתית
במקום בו לא יוכלו