בס"ד
מתוך המצולות, של נפשי המיוסרת
עולות בי השאלות, שלא מרפות
מה היה קורה, האם הייתי נוהגת אחרת?
האם היה לי זמן, ומה אם הייתי נסגרת?
כבר שנים אחרי, ואני שוב נזכרת,
מתחבטת, מתלבטת
לעולם לא מתרחקת
אותו נגע שדבק בי, מסרב להתנתק
אותו מגע שנשאר בי, מסרב להתרחק
אז וויתרתי, צעקתי, נאנקתי
שתקתי.
נשארתי למטה, בתחתית
במקום בו לא יוכלו למצוא אותי, אף אחד
אפילו לא אני.
נשארתי למטה, בתחתית
ושקעתי בעצמי, עם החושך,
מסביב.
ובכל זאת-מצאו אותי,
[או לפחות מה שנשאר ממני]
הרימו, הקימו, העלו אותי מן החושך הזה,
החושך שלי.
לאט לאט, צעד אחר צעד
כי כבר שכחתי כיצד ללכת
לאט לאט, נשימה אחרי נשימה
כי כבר שכחתי את כוחו של האוויר.
ועכשיו אני פה, ואני כבר לא שוקעת
אני עומדת, יציבה. [לפחות לעת עתה]
כי בחרתי, בחיים.
תגובות
הפונט- הוא מאוד יפה, אבל לקריאה יותר נוחה כדאי לענ"ד לשנות לאריאל.
בית שני: מסרבב --> מסרב.
החרוזים ממש מעולים.
אחרי סימני פיסוק, צריך לעשות רווח.
הסוגריים- אולי עדיף לשנות לסוגריים מרובעות, או עגולות. זה נראה יותר רשמי.
הסוף היה ממש מצויין ועוצמתי. אולי הייתי מורידה שם את הפסיק.
כתיבה מצויינת :)
חוצמזה כתיבה יפה, סוגריים באמת כדאי לשנות..
לדעתי גם כדאי לקצר קצת אבל לוידת ממה...
בכולופן רעיון יפה ממש! ביצוע מעולה..
תודה רבה רבה על התגובות..:):):)
צעד אחר צעד בשירי לאל מודה
פזמון/אתה אלוקים אשר במרומים
מסיר מכשולים ומאיר לידרכים
השיר הושר עי הזמר אושרי טויטו ונכתב ע"י
מעריצה את כברת הדרך שלך שידעת לעלות
בחזרה המשיכי בדרך בה בחרת שבוע טוב ומבורך
יישר כוח על הבחירה בחיים!=]
לדעתי, בגלל שהפאנצ' בשיר זה התשובה בסוף, לכן עדיף להאריך בו עו קצת, אני מתכוין, מה "החיים" הזה אומר...?
יש לי שיר בשם "המיתר ממני אבד"...
שעוסק בהבנה מה יוצר את השמחה האמיתית בחיים, כוונתי לשמחה שלא נגדעת גם בעת צרה, אולי זה יסביר למה אני מתכוין...