ילדה קטנה, לבד.

בס"ד

בין הרציפים, על ספסל בצד יושבת

הם כלל לא מבחינים בה בעברם

הכול חולף מהר,

על מה היא חושבת?

מורידה מבט, עם חיוך כואב

עוד שנייה, רכבת נעלמה      

היא יוצאת אל המרחב הפתוח

לדקה, חיפשה את מה שנעלם

ילדה קטנה, לבד.

הבטיחו לה ירח, גם כוכבים

אמרו תגיעי לשמיים שם תראי עננים

בסוף לבד היא יושבת, הם כבר למעלה מחכים

ופתאום היא קופצת אל בין האנשים

עוד שנייה, רכבת נעלמה..

מתערבבת עם כולם, לא מבינה דבר

הכול שם מבולבל, מבולגן, מעורפל.

ילדה קטנה נופלת,

בין כל האנשים

יד חזקה אותה תופסת, מרימה למרומים.

עוד שנייה, רכבת נעלמה      

היא יוצאת אל המרחב הפתוח

לדקה, חיפשה את מה שנעלם

ילדה קטנה, לבד.

[ואולי,כבר לא לבד]

                                                                                                                                                                         מוקדש,באהבה רבה.