אשמה.

בס"ד

כשהיו ימים שלמים בהם לא דיברתי,

לא שאלת .

וכשימים שלמים הייתי משוועת, רק למבט

לא חייכת.

רק כאב ואכזבה היו שם.

וכשנפלתי, לא היית שם לצידי.

לא עטפת אותי בחיבוק חם.

אוהב.

לא הצדקת אותי בפני אלו שהאשימו,

לא הגנת עליי בפני אלה שרמסו ופגעו

כמו לא הייתי שם.

כמו הייתי רוח.

                                              ******************************  

                                              וכשפתאום נזכרת

                                              שאני עדיין ילדה

                                              (או לפחות זה מה הייתי רוצה לחשוב,

                                                                                  שהיה אכפת לך)

                                              ******************************

וכשראית,

שאת עומדת לאבד את החזקה עליי

את השליטה

הושטת את ידייך.

אך,

לא הצלחתי לפתוח את פי ולדבר איתך,

והמבט הוסט כל פעם שפגש בעינייך הדורשות להתקרב

הגוף דחה כל מגע שלך,

ולא יכול היה לסבול את קרבתך אליי.

אז שתקתי, התרחקתי.

כי גם עכשיו,

את לא לגמרי איתי.

את רודפת אחר כבוד ממני,

שלא תראי אותו משתקף מעיניי

את רודפת אחר אהבה ממני,

שייקחו שנים כדי לבנותה

אז אל תתפלאי,

שאני לא רצה אלייך ,

אל תוך זרועותייך המושטות

אל תוך עוצמת ידייך הכובלות.

את  את  ההזדמנות שלך פיספסת.

כי את הרי, אשמה בכל.