מעבר למילים

מאת
רננה=)
פורסם בתאריך כ"ד בתשרי תש"ע, 12.10.2009

לקחתי את העט,

וניסיתי לחבר אותיות לרגשות,

להכניס את התחושות למילים,

לשזור בין השורות את הכאב,

את עוצמת החוויה.

אבל כלום לא עזר.

את הכאב המשכתי לאצור בתוכי,

והחוויה כמו גדולה מלהיכנס למילים,
הכול נשאר קפוא בתוך ליבי
כמסרב לצאת.

אולי אם הייתי אחרת
לו הייתי פחות כערפד הצמא ליגון אחרים
אם הייתי פחות כורעת תחת כאבי זרים

הייתי יכולה להתרכז במעט שיש לי
ולשמוח. ולכאוב. ולכתוב.

תגובות

א' בחשוון תש"ע, 00:22
יאאאי. י אנונימי י
איזה יופי זה. שיר מאוד מאורגן ואסוף. השורה של הערפד הרסה אותי. הבית האחרון באופן כללי הכי טוב בעיניי. גם התיאור של הכאב כמשהו קפוא שלא מצליח להפשיר החוצה הוא מאוד מדוייק ונכון לדעתי.
אני חושבת שבכל זאת יכול להיות יותר נחמד לחפש מילים חלופיות ל"לחבר" ו"להכניס" וגם ל"להתרכז". "להתרכז" הכי הציק לי. לא יודעת למה... מילה קצת יבשה כזאת...
באמת שאהבתי את השיר הזה וכיף לי לראות אותו כאן. הוא נהדר ממש.
אה, והכותרת- בכלל משו משו=)
א' בחשוון תש"ע, 16:16
ממש ממש יפה!!! י אנונימי י
המון הצלחה!!!
מהממם!
א' בחשוון תש"ע, 22:06
אהבתי (135) י אנונימי י
הערפד באמת הורס..
השאר אהבתי כ"כ כ"כ!!
שתי שורות אחרונות - מסיימות מעולה!
ט"ז בניסן תש"ע, 23:06
הסוף נפלא ממש! י חנן.לב י
י"א באייר תש"ע, 16:06
אהבתי י שירת העשבים י    הודעה אחרונה
זה גם מעורר מחשבות..