שוב,
יושבת בשתי המדרגות ההן,
הפעם-
לומדת את ספרות הלב.
בשינוי- מנסה לקרוא את ליבי שלי
ולא את ליבך
לפחות הפעם.
מעבירה נפשי באותם הצעדים
והפעם- בלעדיך.
גשר של מיתרים נפרש בתוכי
ובידי הבחירה איזה מיתר
לקרוע ואיזה
להשאיר
אך איני רוצה לנתק את המיתר שנשאר,
שהתחכך בסלעי הרגשות,
נשען על חוט רקמה בודד,
רקמה שעדיין מחברת ביני ובינך.
[בסוף- קורעת עצמי מן המקום
ומשתדלת להשאיר שם את ליבי]
עדיין משפחה
תגובות
איזו אהבה לה',
מה זה מילים?