לִימוֹת מָשִׁיחַ נִכְסַפְתִּי
לִימֵי גְּאֻלָּה תְּמִימָה
וָאֵרֶא אֶת זֹאת כְּשֶחָלַמְתִּי
עֵת תָּחֵל לְהַפְצִיעַ חַמָּה:
רוּחַ מָשִׁיחַ בְּעֹז מְנַשֵּׁבֶת
תְּחוֹלֵל סוּפָה וּסְעָרָה
וּבְפֶתַע קָמָה אֻמָּה נֶעֱזֵבֶת
לָרֶשֶת אַרְצָהּ בִּגְבוּרָה
וַיָּשָׁב עָם לְחוֹנֵן אֲדָמוֹת
בְּנַחֲלָה בָּהּ מִקֶּדֶם חָנָה
וַיִּנְחְלֶהָ, וַיַּפְרִיחַ שְׁמָמוֹת
וַיָּשֶׁב מַלְכוּת עַל כַּנָּהּ
פֹּעַל קֹדֶשׁ שֶׁל בִּנְיַן חוֹל
נַעֲשָׂה בִּידֵי הָאֻמָּה
שֶׁאֵין בְּעוֹלַם הַחֹמֶר יָכוֹל
בְּלֹא גּוּף - מוֹפַע נְשָׁמָה
וּגְמַר מְלֶאכֶת הוֹד וְתַהַל
עֵת יִפָּרֵס שָׁטִיחַ אָדֹם
וּמִצִּדָיו – חַיָּלֵי צַהָ"ל:
"הַמִּשְׁמָר יַעֲבוֹר לְדוֹם!"
אָז יוֹפִיעַ בֶּן דָּוִד בֶּהָדָרוֹ
מִתְהַלֵּך חֶרֶשׁ, לְאִטּוֹ
וְכָל הָעָם יִשְׁתָּאֵה בְּעָבְרוֹ
כִּי בָּא מָשִׁיחַ בְּעִתּוֹ
וַיָּשֶׁב אֶת הָעָם אֶל ה' אֱלוֹהָיו
וַיְּקַיְּמוּ מִצְווֹת וְתוֹרוֹת
וַיְּקַבְּלֵם אֵל, הַקָּרוֹב לְקוֹרְאָיו
וַיְּחֻדְּשׁוּ יָמִים כְּמִדּוֹרוֹת
וַיִּלָּחֵם מָשִׁיחַ מִלְחְמוֹת יִשְׂרָאֵל
לָרֶשֶׁת נַחֲלַת אֲבוֹתָם
וּבְגְבוּרָה וָעֹז יַכְנִיעַ נוֹאֵל
וַיִּכְבּוֹשׁ אֶרֶץ גְּאֻלָּתָם
וּבְרוֹמְמוּת נֶצַח וְהוֹד קֹדֶשׁ
יְכוֹנֵן בֵּית הַבְּחִירָה
וְיַקְרִיבוּ עוֹלֹת מוֹעֵד וְחֹדֶשׁ
כִּימֵי קֶדֶם בְּתִפְאָרָה
שָׁם לֹא תַּפִּיל אִשָּׁה מֵרֵיחַ בָּשָׂר
וְהוּא - לֹא יִבְאָשׁ לְעוֹלָם
וּזְבוּב מִבֵּית הַמִּטְבָּחָיִם יוּסָר
עֵת יַשְׁלִים ה' לְגוֹאֲלָם
קֶרִי לֹא יֶאֱרָע הַכֹּהֵן שֶיִּגְדָּל
יוֹם יָבוֹא לְכַפֵּר חַטָּאתָם
וְשַׁלְהֶבֶת-יָּה בְּגֶשֶׁם לֹא תֶּחְדָּל
לִבְעוֹר עַל עֲצֵי מַעֲרַכְתָּם
עָשָּׁן הַקְּטוֹרֶת יַעֲלֶה בְּתֹמֶר
אַף כְּשֶרוּחַ תְּנַשֶּב בִּמְעוֹנִים
שׁוּב לֹא יִמָּצֵא פְּסוּל בָּעֹמֶר,
וּבְלַחְמֵי עֲצֶרֶת וּפָנִים
עוֹמְדִים צְפוּפִים, מִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים
לֹא יַזִּיקֵם נָחָשׁ וְעַקְרָב
וּכְשֶיָּלוּנוּ - לֹא יְהִי בָּם נֶאֱנָחִים
אַף בַּעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיִם עַם רָב
כָּל זֹאת - בְּבוֹא גּוֹאֵל צִיוֹן,
עֵת יָקוּם בְּעֹז עַם סְגוּלָה
עַד אָז אֶתְנָחֵם בִּרְאוֹת חִזָּיוֹן
- תְּחִלַּת צְמִיחַת גְּאֻלָּה
המשנה באבות [פרק ה' משנה ד']:
עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ולא כבו גשמים אש של עצי המערכה ולא נצחה הרוח את עמוד העשן ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים עומדים צפופים ומשתחוים רווחים ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים:
תגובות
וארא - ו' החיבור צריכה להינקד בקמץ, להפציע - אין בעברית שוא נע ואחריו חטף, סופה - פ' בקמץ, בנין חול - בסמיכות הי' מנוקדת בפתח, בתפארה - א' בקמץ, לגואלם - ל' בקמץ, בא - ב' בקמץ, סגולה בלי דגש בל', ויש עוד שגיאות ניקוד. תלמד בבקשה לנקד וזאת כבר תהיה גאולה קטנה עבורך.
עם מסר בעל עוצמה.
יישר כוח!
*בבית החמישי:
"המשמר יעמוד לדום" נשמעה לי קצת סלנגית ביחס לרמה של השיר, שהיא באמת גבוהה ומיוחדת...אבל זה רק טעם אישי ולא יותר:)
בהצלחה בהמשך!
יויפי של ארמזים ואזכורים ושל חריזה. מרשים ביותר.
יישר כח על ההשקעה.
שיר מלא קדושה!
שנזכה לראות את הגואל במהרה!
הלוואי שנעלה על הדרך המהירה!