ייאוש מטפס במעלה הגרון,
דחיפה קטנה,ושוב נחווה את הגשם הראשון.
פתאום הוא מתיישב, וקצת כבד לי בברכיים
אין מה לומר, גדלת לי מהר.
נתתי לך בית, וכמו שביקשת, בלי חלון
דיברנו משפטים יפים, מחוסר ביטחון
הבטחנו נצח, ובלי לחשוב, הבטחנו שניים
וטבענו פעם, ועוד פעם, וקצת פחות מפעמיים.
מן ניסיון לא מוצלח של הגורל להצחיק
סיטקום כושל שמישהו כתב עליי פעם
כשהיה זמן לבדיחות קרש מטופשות
כשקרשים, עוד הצליחו לצוף.
אם כך, מישהו מאיתנו חייב ללכת,
ולמרות כל מה שעברנו, זה הולך יהיה אתה
קח את המזוודה הקטנה, שליד המיטה,
תארוז את עצמך, ותניח לי לישון,
אף פעם לא תכננתי למות
בשיטפון.
תגובות
את כ"כ מיוחדת..