מה נשתנה, שאל אותי ילד, שאלה תמימותו
מה נשתנה הלילה הזה, מכל הלילות?
האם הפכנו לאנשים רעים יותר,
משנועדנו להיות?
האם הבטחנו דברים שבאמת רצינו לקיים,
האם הפסקנו לדחות את החיים למחר?
האם השארנו כיסא לאהבה שמאחרת
והאם בכלל, באמת, רצינו לגדול אחרת?
שבכל הלילות אנו בוחרים להירדם
על מצע טעויות שטעינו לנוכח כאבי האתמול
שבכל הלילות, אנו מוחקים אנשים שהלכו
מתחת לנעליים הכבדות שלנו, ושכחו שם הכל.
תגידו לי, מה נשתנה הלילה הזה
מה נשתנה, לעזעזאל, מכל הלילות?
האם האגרוף פרש כנפיים, האם נתנו לו לנסות?
האם הפסקנו לדבר, האם התחלנו לעשות?
שבכל הלילות, אנו גונבים את הגשם
תופרים ממנו פחד, וקוראים לזה 'דמעות'.
שבכל הלילות והימים, כשקצת הרגשנו לבד
ביקשנו למות, ולא ביקשנו לחיות, אפילו פעם אחת.
מה נשתנה, שאל אותי ילד, ושאל מבטו
מה נשתנה הלילה הזה, מכל הלילות?
אמרתי לו, ילד, ברוך בואך בשערי מציאות
קנה לך אגו במבצע, ותשאיר את התמימות
לקורבן הבא...
תגובות
כשאתה מכוסה בתמימות, אתה לא מבין את זה. וכמו ילד, אתה מאמין שיהיה טוב, שאנשים ישתנו. מה ש...לא כל כך נכון..
ולכן- ברוך בוארך בשערי המציאות. קנה לך אגו במבצע, ותשארי את התמימות לקורבן הבא....
וזו בחירתו של כל אדם אם לסור מרע ולעשות טוב
או להתקבע בבינוניות. תמימות איננה נאיביות אלא אדרבא המצב הראשוני המתוקן והשלם בו נבראה נשמת האדם. והאדם בא לעולם כי הקב"ה זקוק לו בעולמו ועל מנת שיתקן את דרכיו. זה שאנו מוצאים את עצמנו רחוקים ממה שהיינו צריכים לעשות, או שרואים שהרבה אנשים לא כל כך משתנים, איננה סיבה לשקוע במעגלי ייאוש, שהעצבות גרועה יותר מכל חטא. אל תצפי שאנשים ישתנו למענך, אלא צפי בסבלנות שאת תיטיבי דרכך למען הקב"ה.
אתה חי את החיים שלי? אתה נמצא בסיטואציות שאני חווה? לא!
אני לא דתיה, אני לא אטיב את דרכי למען אף אחד מלבדי..
יש לי ביקורת על אנשים,תלמד לקבל אותה.
זה לא קשור לא לדת ולא ללאום ולא לגיל.
יותר ממה שאת מבקרת אנשים, את מבקרת את עצמך. תצאי מזה.
אני חושב שלא קשה להבחין בפער שקיים בינכם, ולא רק בגיל. אני מבין את התפיסה שלך אוהב אמת, אבל באותה מידה אני מבין את מי שעדיין נמצא במשבר אמון מוחלט. גם כשאני אפנים ולא רק אבין את התפיסה שאתה מציג שהיא באמת התפיסה השלימה אני מקווה שברירת המחדל שלי לא תהיה לבעוט את מי שלא הגיע לנקודה הזו. כי לפחות על פני הטקסט היבש מאוד קל להרגיש דווקא בעיטה ולכן המהלומות חזרה של הכותבת.
Miss Sunshine - החריזה שלך מאוד טובה והשיר בהחלט מצליח לבעוט, אולם באמת כך את גם רוצה לראות את העולם או שפשוט היה קל מתוך הקושי להפוך את הייאוש לראיית עולם.. קשה לי עם האופציה השנייה, זה באמת לא קשור לדת, זה קשור לשאלה האם יש לך טעם אמיתי בהיום מחר ומחרתיים. לא פחות חמורה משאלת מי עשה כל אלה, כדאי שנשאל לשם מה כל אלה. זו באמת לא שאלה שתלויה בדת או בחופש מדת. אלו חיים קשים מידי לסבול כשייאוש הופך להיות ראיית עולם מתוך אידיאל.
(שהרי כבר שמעתי אותה עוד בטרם נולדה).
אלה דברים שלא נראה שייעלמו מפה..אדם תמים, נאיבי, יחשוב שהוא עוד יקום לעולם טוב יותר...אבל זה לא נכון. הטבע האנושי לא ישתנה, והעולם לא יהפוך לוורוד...צריך לחוות משברים ולפגוש אנשים, שיקחו לך את התמימות שמביאה את המחשבות האלה..
שלא תבין אותי לא נכון..אני אוהבת לחיות, ואוהבת את האנשים שאיתי...כל השירים האלה שלי, לא נכתבים מתוך תפיסת עולם..אלא מתוך חוויות שמעוררות בי את הרגשות שמהם נולדים השירים...
מקווה שהבנת משהו מהחפירה הארוכה הזו...שנה אזרחית טובה ומאושרת!
גם לי יש שירים כאלה באמתחתי היכן שהוא |היה בכל אופן|, אבל נדמה לי ששם לכאורה די מתחתי גבול ביני לבין השיר. מצד שני אין הנחתום מעיד ואולי אני משוחד.
נצל"ש
שמישהו יפסיק את החגיגה הזו על חשבון דמם של יהודים, כן? (ולו על בסיס הספק)
ובכן מי היה סילבסטר?
מתוך ויקי:
טיעון נוסף נגד חגיגת הסילבסטר בישראל הוא שמו של הלילה הקרוי על-שם קדוש נוצרי. ישנן גם טענות על כך שכאפיפיור, סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם. סילבסטר, שפעל במאה הרביעית, עסק אמנם בדיכוי כופרים באחדותו של השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים. מקור הטענות, ככל הנראה, באחריות הכוללת של הכנסייה הנוצרית לפרעות ממניעים דתיים ביהודי אירופה, בתקופות מאוחרות יותר, והן נפוצו במידה רבה בזכות האינטרנט.
בסך הכל איחלתי לך שנה אזרחית מאושרת..לא חג סילבסטר שמח =/
אם לא הייתי שומעת בכל מקום על חגיגות הסילסבטר, בניגוד לחנוכה לדוגמא שמוזכר בכל מקום כחג האורות או משהו כזה...
אבל בסדר, קיבלתי את ההסתייגות.
מדהימה.אל תפסיקי לעולם!
תופרים ממנו פחד, וקוראים לזה 'דמעות'.
שבכל הלילות והימים, כשקצת הרגשנו לבד
ביקשנו למות, ולא ביקשנו לחיות, אפילו פעם אחת.
..."
הייתי פה.
הקב"ה ציוה את אברהם אבינו: התהלך לפני והיה תמים.
התורה מצווה: תמים תהיה עם ה' אלהיך. ואמר דוד המלך:
מי ישכון בהר קודשך? הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו.
וזו מדה גבוהה מאד אשר יוחסה לקב"ה: הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וכו'.
שוב,לדעתי זה אכן נכון שהמציאות נראת כזאת אבל מי שמאמץ לעצמו חיים כאלה,שלא יצפה ליותר מדי.
אני בטוחה שאם כתבת שיר כזה- הצלחת להתעלות מכל השקר.
פשוט מדהים.
האם האדם המקבל את העיצה ממך הוא הקורבן..
או, דווקא זה שיקח את התמימות (ממקבל העיצה) ולא יקבל את עצתך...
כנראה, הגישה הזו היא לא טובה כפי שאת מנסה להציג, ונראה שגם את עצמך עמדת על הסתירות של גישה זו...
בכל אופן, שיר יפה, כתוב רהוט ומעניין,
בהחלט מעורר מחשבה..
אך לבבך מפרכס , מזוכך וטהור".
קראתיו פעמים מספר,,התעמקתי ונהניתי, על אף התוכן הקשה.