פתאום את רואה את החור הפעור
במקום בו נמצא הרגש
מטאור של תשוקה ממלא את החושך
ומדשן לך את הנפש
פתאום זה רחוק, קומות המרתף,
השאול כבר נראה מסוכן
ותהום התורה, המעיין היבש,
מתמלאים במשך הזמן.
פתאום את רואה את היופי
את הופכת בינונית
בצמיחה והפיכת העור-
מכירה את עצמך חייכנית.
תגובות
הסבר :-) ?
ובגלל שהלב היה מלא בשטויות ובחושך אז אפשר עכשיו להתמלא באור..
ודשן זה הדבר הכי נחות, הפסולת של הבע"ח..ודווקא זה הדבר שעושה לאדמה הכי טוב..
זה אומר מבחינתי שהזמן הזה של התקיעות והמועקה זה היה הבסיס לצמיחה החדשה..
ואז מההתעלות- אני פתאום קולטת איפה הייתי וזה מבהיל, זה רחוק, זה כ"כ נמוך..
והמקום הזה שהיה מלא בשטויות- מתמלא בתורה..
ואז הכל נראה טוב יותר ואני יוצאת מהקיצוניות כמו שהרמב"ם אומר- המצב הכי טוב זה להיות בינוני במידות..
ואז מתוך השינוי במצב- זה המצב הכי טוב שיכול לקרות לי ואני סופסוף האני שרציתי להיות..אז כן..אני מחייכת לי...=]