שיר קניה בדיזינגוף/ ארז ביטון
כדי להכות שורש
כדי לקנות שורש
כדי למצוא מקום בהר
אבל
אנשי ההר
אני שואל את עצמי
מי הם אנשי ההר?
מה יש באנשי ההר?
מה הולך באנשי ההר,
אני לא פונה לאנשים בהר
כשהאנשים בהר פונים אלי
אני שולף השפה
מלים נקיות,
כן אדוני,
בבקשה אדוני,
עברית גבעונית מאוד,
וההרים העומדים כאן עלי
גבוהים כאן עלי,
והפתחים הפתוחים כאן
בלתי חדירים לי כאן.
בשעה אפלולית
בטרמפיאדה נידחת
אני אורז חפצים
לחזור לפרברים
לאמת האחרת.
תגובות
הייתי שוקל פעמיים לפני כתיבת שיר כזה
[אבל, אממ, זה לא ממש יצירה משל עצמך..]