עוד יום חלף, הלילה הגיע,
שוב מצוברח, והכאב מרקיע.
מרקיע שחקים, עובר את השמים,
אך הם לא מקשיבים, כמו אטמו אוזניים.
מדוע זה קורה?ממה זה נובע?
אולי סתם משו חולף?גווע..
כאב שבא - צורב בפנים,
והדם זורם מהר בעורקים,
מעביר את הכאב בכול מקום,
לא נותן לחיות , לנשום.
אני שונא, אני אוהב.
אני צוהל אני כואב.
בבוקר מתגעגע
ובערב כמעט משתגע.
רוצה שתדעי, שתגלי,
שתביני מה את בשבילי.
מה עשית כשהלכת,
איך השארת אותי וברחת?
תביני נשמתי, חצי ממני נעלם,
והשני ברח ונמוג
ואני מבקש עוד ועוד.
רוצה את השלם,
הטוהר שבשלמות,
אני יודע שאת זה לא טעות.(?)
תגובות
אבל למה הסימן שאלה בסוף?
אני צריכה לקרוא את השיר הזה שוב..
זה מגניב, בהתחלה לא מבינים שמדובר על ניתוק קשר, ורק בהמשך זה מתגלה (ניתוק קשר בין שמיים ובין אדם..)
השיר נכתב על מקרה שקרה.
הוא נכתב בתוך סוגריים..כי זה לא המקור
חח ושוב תודה..אני שמח שזה מגניב אותך :)
החריזה הפעם יצאה לך מעולה..
אהבתי ממש את הרעיון של הדם שמעביר את הכאב-אחלה דרך מחשבה:)
בהצלחה!!=]