מכתב ללא תשובה

אמא.

אני לבד עכשיו. יונתן אמר לי שאני אעוף ממנו. אז עפתי. ואז חזרתי וביקשתי ממנו למרוח לי שוקולד. והוא נתן לי סטירה נורא חזקה.

אמרתי לו "אמא לא מרשה להרביץ." ואז הוא ברח לחדר שלו. אני לא מבין מה עשיתי. אני חושב שאת היית מענישה אותו.

אמא, את יודעת משהו? אבא לא יודע איך להכין לי את הצ'יפסים. אני אומר לו "אבא, אמא מכינה את הצ'יפסים דקים דקים, אבל טעימים." ואז הוא לוחש ואומר: "כמו אמא היתה רק אחת..." ואני מבקש ממנו שלא יגיד "היתה". כי אני כותב לך ואני יודע שאת כאן. כולם סתם טועים. גם שאול טועה. אתמול רבתי איתו והוא אמר לי "לי יש אמא ולך אין." אני בכיתי. אבל לא בגלל מה שהוא אמר לי. כי אני יודע שיש לי אמא. בגלל שהוא הרביץ לי. באמת בגלל זה.

אמא, את יודעת שאילה לא מסכימה לקום לבית ספר? היא אומרת שאין מי שיראה את הציונים. אתמול קיבלתי בתורה 100 והמורה אמרה לי בשקט "כל הכבוד! אני יודעת שקשה לך ולמרות זאת אתה מצליח."

ואז קצת התחצפתי אליה. אמרתי לה :"המורה, בכלל לא קשה לי. את סתם טועה! את פשוט לא יודעת." אני חושב שאת הכי חכמה שיש בעולם, כי את אף פעם לא מתבלבלת ואומרת שקשה לי כשלא קשה לי. טוב, אולי קצת. אבל באמת רק קצת.

אתמול הלכתי למגרש כדי לשחק כדורגל עם שאול. ואז פתאום הילד הגדול הזה שתמיד רב איתי הסכים לתת לנו את המגרש!!! ראיתי שכל החברים שלו מתאספים סביבו ושואלים אותו :"מה קרה לך?! למה לוותר לילדים קטנים?" והוא ענה להם:" אבל אמא שלו מתה..." אמא, אז זה טוב שמתים? כי אם בגלל שמתים אז מקבלים את המגרש, אולי זה טוב! אוף, אני יודע שאני אומר קצת שטויות. בעצם, לא אני יודע. יונתן אומר את זה. את מסכימה איתו? אתמול בלילה חלמתי על משהו מפחיד. את יודעת על מי. על שושי, המפלצת שיש לי מתחת למיטה עוד מהגן. הזאת שכשאת נמצאת היא מפחדת. ואז רצתי למיטה שלך. ובכיתי. בכיתי המון. וקראתי לך. ואבא התעורר וחיבק אותי. הוא גם בכה. נכון שזה מוזר?! ממתי אבאים בוכים?! נראה לי שזה קורה רק כשאמהות מתות.

טוב, אני צריך לחשוב על זה ולמצוא רעיון.

אתמול שטפנו את הרצפה. שאלתי את יונתן למה אנחנו עושים את זה והוא אמר לי:" תסתום, קרציה!" ואז פתאום הפנים שלו היו נחמדות, הוא ביקש סליחה והסביר לי שפשוט את לא יכולה לעשות את זה. העיניים שלו הבריקו. כנראה הוא התלהב, כי את אף פעם לא הרשית לנו לשטוף את הרצפה, ועכשיו מותר לנו. אני גיליתי שזה לא כל כך כיף. החלקתי על הרצפה ואז כל המכנסיים שלי נרטבו. אילה צרחה עלי. היא אמרה שזה בכוונה.

אבל זה לא. אמא, למה את לא יכולה לבוא רק לשטוף את הרצפה?

מחכה לתשובה, יאיר