תולדות עם ישראל.- מהשיעבוד במצריים עד עד מלחמת לבנון השנייה.
הקדמה.
השמש עלתה באיטיות על פני הנילוס מאירה באורה האדמדם את עיר המלוכה הפרעונית, עיר המלוכה של אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות העולם העתיק. לאור השמש העולה הוריקו שדות היבול שסיפקו לעיר את צרכיה. שערי החומה הענקית נפתחו ויום השוק החל. יום השוק של עיר הבירה המצרית הוא חוויה מרתקת עד מאוד, סוחרים כהי עור מכריזים על מרכולתם בקול גדול, דגים טריים שהועלו אך הבוקר מהנילוס מפרפרים ברשתות, גנב צעיר חוטף כיכר לחם מאחד הדוכנים ונעלם בסימטאות העקלקלות, שני חרטומים שותים יין בבית מרזח יוקרתי, סוחר ממספוטומיה הרחוקה ממתיק סוד עם יועץ מבית המלוכה. שני עברים משכילים עומדים בפינת הרחוב ומשוחחים בינהם על בעיותיה הבוערות של ארץ גושן ועוד ועוד. לפתע השתתקה המולת השוק, כרוז מבית המלך רכוב על סוס ומלווה במשמר פרשים דהר - הוא ומלוויו - אל תוך הכיכר המרכזית פתח איגרת שבידיו והכריז בקול את הודעת המלך
"בשם המלך פרעה ירום הודו, הנה עם העברים אשר מושבו בארץ גושן הולך מתחזק, הולך ומתרבה. אם יתקפו אותנו אויבנו יצטרפו עברים בוגדניים אלה אל האוייב ויאלצו אותנו להסתלק מארץ זאת. לכן החליט המלך ירום הודו לשעבד את העברים כדי להכניעם, ולהוציא מראשם מחשבות מרי. על החתום: מלך מצריים, פרעה."
דדמה כבדה השתררה בכיכר, כל העיניים הופנו, מי במבוכה מי בשמחה לאד, לעבר שני העברים שעמדו המומים בפינת הרחוב. הראשן מביניהם, אשר שמו, פנה אל חברו, פלטיאל, ואמר לו "בא נסתלק מכאן, מהר!" הם עלו על סוסיהם ודהרו מן הרחוב במהירות. לאחר רגעים ארוכים של שתיקה אמר אשר "לא היו לזה כמעט סימנים מקדימים, אם כי יש לציין שחרטום המקורב לראש הוועדה לשמירת אוצרות הממלכה אמר לי כבר לפני חודש שמהלכים מסויימים בחצר פרעה עלולים להוביל ל..." "עזוב את הפוליטיקה" אמר לו פלטיאל בקוצר רוח. "למה?" התפלא אשר "הרי כמו שהזכרתי..." "שום סיבה פוליטית לא גרמה לזה" תחך את דבריו פלטיאל. אני יגיד לך מהי, לדעתי הסיבה" "מה?" שאל אשר בהתעניינות. "הסיבה היא ששכחנו מי אנחנו!" כמעט צעק פלטיאל. "בנינו ובנותינו מסתובבים ברחובות מצריים, קונים בחנויותיהם, משתכרים בבתי המרזח שלהם, עוד מעט ובנינו ישאו להם נשים נוכריות! חדלנו מלמול את בנינו! עברנו על מצוות יעקב ויצאנו מארץ גושן להתערבב בין המצרים! חשבת שאלוקים ישתוק על זה ופשוט ייתן לעמו לרדת מעל במת ההיסטורייה?" אשר לא השיב ובשתיקה כבדה נכנסו השניים לארץ גושן. לילה אפל, אפל וארוך, ירד על העברים במצריים.
בפרק הבא ב"ה - סוד משפחתי.
תגובות
תיקוני לשון/הקלדה- "דממה", ולא "דדמה". "שמחה לאיד", ולא "שמחה לאד".
בנוסף הייתי שמחה אם היו יותר רווחים. צפוף לי מדי.
התחלת טוב, אבל לפעם הבאה, אחרי מרכאות סוגרות של דיבור של אחד האנשים בסיפור צריך לרדת שורה כשמישהו אחר מדבר, זה יותר נוח לקרוא כך והרבה פחות מבלבל.
בהצלחה!
אבל כמו שאמרו קודמיי צריך להוריד שורה אחרי דיבור ...