בסיעתא דישמיא.
בדיוק כשביקשתי
שלא נעשה זאת שוב,
לא ננטוש
אמרת ''בוא ניסע''
והותרנו את אמא,
לבד.
נסענו,
ולא ליומיים שלושה,
לשנים,
שמפרידות ביננו לבינה.
שנים ארוכות
ששברו את ליבה של אמא.
שברים, קטנים
ללא צבע או צורה,
כאלה של עלבון- בגידה, וכאב
שברים של לב,
אוהב.
--
אבא, מי אוהב אותה יותר ממך?
תגובות
(אולולו איזו התפיטות...)
לא הבנתי כ"כ על מה זה כתוב..
על אבא שבשמיים,
או אבא - שבארץ...?
רננה-
אני שמחה ששתפת אותנו בתחושותייך,
אך לא זו הייתה כוונתי.
תודה לך!
הדריכני-
כשכתבתי, התכוונתי לאבא שבארץ, מתוך הכאב של נטישתו. [לא סיפור פרטי שלי.]
אבל עכשיו, אחרי שאמרת [בזכותך] זה יכול להתאים הרבה יותר לאלוקים.
שוב תודה!
הכאב שאני מזדהה עמו ואף יותר מתבטא בשיר ברמה מטורפת, ממש.
ואני תפילה שעוד אנשים ירגישו רגשות טובים וקשים אלו...