שחר של יום חדש

עוד יבאו להם הימים,
בהם אשוב להיות תמים.

וכל שאלה ותהיה,

קשה ככל שתהיה,

תבוא לפתע על פיתרונה,

ולכך נורא אקווה.

ולבי ממתין למחר,
שישא בכנפיו את אור השחר.

וגם, גם אם עצוב עד בלי די אהיה,
אחכה להם לימים, יהיה מה שיהיה.

באם הירח יסתיר אורו, וגם הכוכבים יאספו נוגהם,
יספיק לי גם זיכרו,באשר אדע שהוא - שם.

עדי עת יבוא המחר,
שישא בכנפיו את אור השחר.

אזכור לי תמיד,

שגם לזה היום קדם הליל,

וכמו זוהר על היד צמיד,

תבוא הזריחה לכל אבודי איל.              (אילותי בגלותי).

מתי יבוא לו יום המחר,
שישא בכנפיו את אור השחר.

נכון, לפעמים אני עצוב.

ונישמתי אסורה בכלוב,

אך לא, לא אשבר,

לעולם לא אוותר.

ובשעות הקשות, בימים האפלים,

אתנחם בא-ל א-לוהי הרוחות, במלך מלכי המלכים.

וגם כשנידמה שהוא לא רואה פניי,

אדע שהוא ממש פה דוחפני מאחורי. 

ומהר. מהר אדע שהשחר לא יבוא מחר,אל תוכי הכואב.