בס"ד
יש לי דוד חייל,
קוראים לו אבנר.
הוא חזק וגיבור,
יפה וגדול!
הוא בצנחנים, נכון מגניב? עם כומתה אדומה שכזאת..
עבר קורס מ"כים, ועכשיו הוא סמל מחלקה. יואו! גדול!
אבנר, דוד שלי, נמצא בנגמ"ש, בגבול עם סוריה...
מגניב! גם אני הייתי רוצה להיות חייל בגבול!
הוא נפרד יפה מסבא וסבתא, ומכל תשעת האחים שלו.
אמר להם שהכל בסדר והלך לצבא.
החיילים שלו מספרים שהם אוהבים אותו, גם המפקדים שלו!
אומרים שהוא חייל טוב, שאכפת לו מאחרים, שהוא לא מחפף.
איזה מזל שיש לי דוד חייל!
הוא יכול לבוא עם הנשק ולהרוג את כל האויבים שלי!
אבנר, דוד שלי הוא גיבור!
הכי גיבור מכולם!
אבל, רגע, אמא, למה דוד אבנר כבר 37 שנה בן 20?
אבא, למה אח שלך לא גדל? מה? זאת מחלה משונה? איזו מחלה מצחיקה!
יש לי דוד מיוחד, דוד שלא גדל.
אבנר תמיד יישאר חייל.
תמיד עם חיוך,
ותמיד חזק וגיבור,
אף פעם לא יהיו לו קמטים, כמו שיש לאבא...
ותמיד הוא ילבש מדים!
ופעם בשנה נבוא לבקר אותו, את דוד אבנר.
דוד שלי קצת מוזר, הוא אף פעם לא גדל. ובכלל אין לו אישה וילדים, אולי אפילו נכדים?
אבנר, דוד שלי גיבור וחזק.
יש לי דוד חייל!
לעד.
תגובות