פורסם בתאריך ו' באייר תש"ע, 20.4.2010
בס"ד יום הזיכרון התש"ע
ובין ריבועים לבנים דוממים
ובין נרות מהבהבים והומים
במקום ששם נגמרים החיים
אבל בעצם אולי הם רק מתחילים
אני עוברת.
עוברת ונזכרת בכם.
ובין כומתות, חיילים ומדים
ובין כלניות ופרחים אדומים
במקום ששם נגמרים החיים
אבל בעצם אולי הם רק מתחילים
אני עוברת.
עוברת וגאה בכם.
ובין כמויות של שכול וכאב
ובין דמעות שבוקעות מהלב
במקום ששם נגמרות המילים
ובעצם נשארים רק הגעגועים
אני עוברת.
עוברת וממשיכה איתכם.
[לבד]
תגובות
זה פשוט מהממם!
וכלכ-ך עצוב.
נגעת לי בנימי נפשי.
אוהבת אותך.
זה כתוב כל כך חלק ויפה...