צויר בגואש על בריסטול לבן, והפרחים הלבנים באקריליק.
מצטערת על הצילום... ניסיתי כמה שיותר שזה יהיה ישר.
שירה
מוות
י' בתמוז תש"ע (22.6.2010)
ופתאום הוא הגיע
השתלט אט אט,
צפוי ונסתר
ובעיקר כואב.
ופתאום הוא הגיע
ברגע אחד,
אנחה אחרונה
ושקט צורם.
ופתאום הוא הגיע
הצליף בלי רחמים.
ופתאום הוא הגיע
ונשארו, רק הגעגועים.
השתלט אט אט,
צפוי ונסתר
ובעיקר כואב.
ופתאום הוא הגיע
ברגע אחד,
אנחה אחרונה
ושקט צורם.
ופתאום הוא הגיע
הצליף בלי רחמים.
ופתאום הוא הגיע
ונשארו, רק הגעגועים.
9
שירה
הנסיך על הסוס
כ"ב בניסן תש"ע (6.4.2010)
דלתות נסגרות
בנקישה מאיימת
פוצעות לב רגיש
ללא מפתחות.
חיוך שנקטע
שמחה שנפסקת
עוד דלת נטרקת
על פנים עייפות.
והיאוש מחלחל
והכוחות נגמרים
והלב הפועם
נשבר לרסיסים.
והיא רק כואבת
שבורה, ומבולבלת.
האם אי פעם תגיע?
לוחשת היא בהיסוס.
האם אי פעם תגיע?
הנסיך על הסוס...
בשבילך בהמון אהבה, מבטיחה לך שהוא עוד יבוא! בקרוב...
בנקישה מאיימת
פוצעות לב רגיש
ללא מפתחות.
חיוך שנקטע
שמחה שנפסקת
עוד דלת נטרקת
על פנים עייפות.
והיאוש מחלחל
והכוחות נגמרים
והלב הפועם
נשבר לרסיסים.
והיא רק כואבת
שבורה, ומבולבלת.
האם אי פעם תגיע?
לוחשת היא בהיסוס.
האם אי פעם תגיע?
הנסיך על הסוס...
בשבילך בהמון אהבה, מבטיחה לך שהוא עוד יבוא! בקרוב...
4
שירה
ממשיכה איתכם
ו' באייר תש"ע (20.4.2010)
בס"ד יום הזיכרון התש"ע
ובין ריבועים לבנים דוממים
ובין נרות מהבהבים והומים
במקום ששם נגמרים החיים
אבל בעצם אולי הם רק מתחילים
אני עוברת.
עוברת ונזכרת בכם.
ובין כומתות, חיילים ומדים
ובין כלניות ופרחים אדומים
במקום ששם נגמרים החיים
אבל בעצם אולי הם רק מתחילים
אני עוברת.
עוברת וגאה בכם.
ובין כמויות של שכול וכאב
ובין דמעות שבוקעות מהלב
במקום ששם
ובין ריבועים לבנים דוממים
ובין נרות מהבהבים והומים
במקום ששם נגמרים החיים
אבל בעצם אולי הם רק מתחילים
אני עוברת.
עוברת ונזכרת בכם.
ובין כומתות, חיילים ומדים
ובין כלניות ופרחים אדומים
במקום ששם נגמרים החיים
אבל בעצם אולי הם רק מתחילים
אני עוברת.
עוברת וגאה בכם.
ובין כמויות של שכול וכאב
ובין דמעות שבוקעות מהלב
במקום ששם
8
שירה
התחלה
כ"ו באלול תשס"ט (15.9.2009)
חיוך מהסס,
מילה שנפלטת,
צעד מחפש
גומע עוד ועוד.
ציוץ ציפורים,
המולה רועשת,
מבטים מגשרים
אהבה שמתחילה לנבוט.
נדנדה מתנדנת,
דשא זוהר,
מיטה מחממת
כמעט, כמו בבית.
מילה שנפלטת,
צעד מחפש
גומע עוד ועוד.
ציוץ ציפורים,
המולה רועשת,
מבטים מגשרים
אהבה שמתחילה לנבוט.
נדנדה מתנדנת,
דשא זוהר,
מיטה מחממת
כמעט, כמו בבית.
6
חיוכים
איש מוזר\נעמי שמר
בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר,
שהלך כמו סהרורי
ממלמל לעצמו בשקט ואמר:
על משכבי בלילות אני שומע
קול פעמון גדול מצלצל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר
וכמו מתפלל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והד עונה לי מן הגאיות,
והזריחה בהרים יפה להלל
ואץ ישראל שייכת לעם ישראל.
וכך בקול ענות וכך בקול ילל
וכך יומם וליל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
והיא שייכת לו - לא כדי להחזיק בה
חיל כיבוש או חיל מצב
היא שייכת לו - כדי לבנות בה
את בית חלומותיו
וכך בהקיץ ובחלום
ומדור לדור ומתוך הרגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
איש מוזר - אמרתי - תתבייש,
סיסמא כל-כך ישנה
הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו
ובעיקר מחוץ לאופנה
אבל האיש המוזר לא ענה לי -
הוא לא ענה...
ואז ראיתי מסביב את העשרות ואת
המאות ואת האלפים
אנשים כל-כך מוזרים,
אנשים כל-כך יפים
וקולם במקהלה גדולה
כרעם הרחוק מתגלגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
ואז - מיושנת ללא תקנה
וסנטימנטלית ללא רחם-
אמרתי: אנשים מוזרים -
לו יהי חלקי עמכם!
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר
מכתב
מכתב לה'
י"ב בסיוון תשס"ט (4.6.2009)
הייתי צריכה לכתוב במסגרת בית ספר איזה פתק של הכותל, אז פשוט ישבתי לכתוב וזה מה שיצא...
בס"ד
שלום לך ה'!
אמא תמיד אומרת לי שאתה בעצם כמו אבא שלי, אבל זה לא נראה לי הגיוני. אבא יש רק אחד! ואבא שלי לא כאן, אבא שלי למעלה, ביחד איתך. אז בשבילי אתה לא אבא, רק ה', גדול, מלך, אבל לא אבא. אם באמת הייתי אבא לא הייתי לוקח לי את אבא שלי אליך. כי אז היית מבין כמה אבא אוהב את הילדים שלו וכמה הילדים
בס"ד
שלום לך ה'!
אמא תמיד אומרת לי שאתה בעצם כמו אבא שלי, אבל זה לא נראה לי הגיוני. אבא יש רק אחד! ואבא שלי לא כאן, אבא שלי למעלה, ביחד איתך. אז בשבילי אתה לא אבא, רק ה', גדול, מלך, אבל לא אבא. אם באמת הייתי אבא לא הייתי לוקח לי את אבא שלי אליך. כי אז היית מבין כמה אבא אוהב את הילדים שלו וכמה הילדים
13