אני חולה על מוזיקת ראפ!
לא קיימת בעולם מוזיקה יפה יותר, באמת שלא.
הקצב סוחף והמנגינה משגעת. וכשאני אומרת משגעת אני לא מתכוונת משגעת אותי, אלא יותר את המשפחה שלי. כנראה קשה להם לקבל את זה שכל אחד והטעם שלו. זכותי המלאה לאהוב את המוזיקה הזאת. היא מסעירה, מקפיצה, מהנה. מלאה בחכמה נהדרת על אהבה נכזבת. זה מדהים!! מה הייתי עושה ללא האמפי 4 המגניב שלי שיש בו את כל השירים המקסימים האלה?
שלשום נוכחתי לדעת שאמי היקרה "שכחה" לבדוק את הכיסים שלי לפני שהיא הכניסה את בגדי לכביסה ו"בטעות" כיבסה את האמפי שלי. כל כך התעצבנתי עליה! הרגשתי כעס אדיר עולה וגואה. שוב פעם אני רואה את החוסר התחשבות בי ובדברים החשובים לי. אני יודעת שהיא לא אוהבת את השירים שאני שומעת אבל זה לא נותן לה את הזכות לפגוע באמפי שלי.
לדעתי היו לה כוונות נסתרות. אחרת, למה היא לא בדקה בכיסים של הבגדים שלי אם יש משהו בפנים?
כן, זה מוכרח היה להיות בכוונה.
עברו כבר יומיים ואני עדיין מסתובבת עם מבט מדוכא ותחושה רעה. אני מרגישה שחרב עלי עולמי! אפשר להגיד שאת הרבה ממקורות השמחה שלי תליתי במוזיקה. המוזיקה גורמת לי לשמחה, כי כשאני שומעת את השירים האלה אני מתנתקת מכל הצרות והקשיים ומתחברת למציאות אחרת של סדר מתוך בלאגן ורעש. וכששוכחים מהצרות- אפשר להתחבר לטוב שיש.
אני מוכרחה לציין שכאשר נלקח ממך משהו שעוזר לך. זה קצת מבאס. קצת. לא הרבה.
אני גם אוהבת לחפש שירים חדשים ב"יו טיוב". אבל כל היום רבים איתי שזה לא יהיה בקול מידי, ושאני אשים אוזניות. ואם הם שומעים את המוזיקה מבעד לאוזניות, אז הם גם מתלוננים.
איפה החופש? זכותי לעשות מה שאני רוצה. אני שומעת את המוזיקה הם לא צריכים להאזין לה. ולגבי האוזניות, זה הגוף שלי ואם אני מחליטה לשמוע מוזיקה בפול ווליום, זאת בחירה שלי. חוץ מזה, כל היופי במוזיקת ראפ זה העוצמה.
את האפליה כנגדי בנוגע למוזיקה אני רואה במיוחד ביום שישי כששמים שירים לכבוד שבת בזמן הבישולים. אבא שלי בוחר מוזיקה משעממת, ישנה כזאת. מינימום מלפני 90 שנה. אחותי עם השירים הדוסים האמריקאים שלה, ורק לי לא מרשים לבחור שיר. בעצם, סליחה, מרשים אבל מציבים לי תנאים. לא תנאי רציני, תנאי פצפון וקטן שהשיר יהיה נורמאלי. סליחה? מה המוזיקה שלי אם לא נורמאלית?
בס''ד יום חמישי כ' שבט התש''ע.
אחד החיכוכים הגדולים שיש בבית שלנו זה מוזיקה. כולם שונאים את המוזיקה של אחותי.
ההורים טוענים שזאת מוזיקה רעשנית שמפריעה להתנהלות הטבעית של הבית. לא מעט פעמים אמא שלי הוצרכה לבקש
מאחותי לשים אוזניות ולא להרעיש את כל הבית. אחותי כנראה מתקשה לקבל את זה שלא כולם מעוניינים לשמוע את
המוזיקה שלה. ושהטעם שלה זה לא הטעם שלנו.
לאחים הצעירים יותר זה עושה רעש באוזניים. והם מצטרפים לחגיגת ההתעצבנויות שיש עליה כאשר היא מפעילה את
המוזיקה שלה.
הסיבה שלי משעשעת אותי. מכיוון שמצחיק להגיד את זה, אבל, אני מחבבת מוזיקת ראפ!
יש בסגנון מנגינה הזה הרמוניה בלתי מוסברת, דווקא בגלל שרובה מורכבת מרעש. משהו בה כובש ומסעיר, מפעיל ומחדד את החושים שלי.
כל פעם שאני שומעת מוזיקת ראפ נפשי מתרוממת.
ובגלל זה אני כ''כ שונאת מוזיקת ראפ. לא מקובל עלי שמוזיקה של גויים שהפירוש של המילים שלה הוא ריקני, רדוד,
מגוחך ואף טמא. מוזיקה שהמהות שלה הוא חול יגרום לנפשי לצהול ולהתרומם.
חול לא יכול לגרום לקודש. קודש יכול לגרום לקודש.
אני לא מעוניינת להתרומם מחול ולהסתפק בזה. אני רוצה רמה יותר גבוהה מזה. ולכן אני נהנית מאוד משמיעת מוזיקת
קודש. אני מרגישה את נפשי מתרוממת מהדבר הנכון.
רבי נחמן אומר "מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ" (ליקוטי מוהר"ן קמא ג' )
למדתי עם חברה שלי את הקטע הזה ומאז החלטתי שאני אשתדל שלא לשמוע יותר מוזיקה לועזית. ההחלטה הזאת הייתה ראשונית ויישמתי אותה בתהליך איטי. אבל אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי שזהו, אני מפסיקה לגמרי לשמוע מוזיקה לועזית.
זה היה לפני כמה שנים, נסעתי לבדי באוטובוס לדודים שגרים בקיבוץ והאזנתי למוזיקה שהייתה לי בפלאפון. אחרי
ששמעתי מס' שירים נדלק שיר של זמר לועזי. כמהות וריגוש אדירים החלו לפעום בתוכי, להציף אותי. כיביתי את השיר. לא
יכולתי לסבול את המחשבה שזה מה שגורם לי להרגיש כמהות. אינני אומרת זאת חלילה מתוך זלזול אלא מתוך הידיעה וההבנה שאני יכולה לקבל את הכמיההזאת ממקורות אדירים ואמיתיים הרבה יותר. ומתוך ההבנה הזו אני רואה כמה
המוזיקה הזו שגוייה.
היא לא מבינה כמה זה מפריע לי.
היא לא מבינה שאינני מעוניינת להיחשף לתכנים האלה.
היא לא מבינה שכשאני שומעת את המוזיקה הזאת, אפילו לשניה, אני מתכווצת. זה עושה לי "רע בנשמה".
זה מעשיר את עולמי, ומעניק לי שמחה. מה רע?
תגובות
(חוץ מזה שאני לא סובל מוזיקת ראפ, רק רציתי להאיר את עיניך שיש גם "ראפ יהודי"- להקת "א גרויסע מציאה" "מתיסיהו" ואולי עוד כמה.)
כי אני ממש אוהבת מוזיקה לועזית מצד אחד ויש שירים חרדים אפילו או עבריים שאני גם אוהבת אבל בד"כ הלועזי מנצח..
באסה!
אבל באמת תשימי לה שיש גם את"מתיסיוהו" שהוא חבל"ז!!!!
ועוד כמה.
לתשומת לבך:-)
ממש ישר כוח!