פורסם בתאריך י"ח באייר תש"ע, 2.5.2010
ימים נוראים שכאלו, לא לובשים לבן.
שהרי מעולם, גוויות הזיכרון לא נעטפו.
כמו כן לא מורידים דמעות,
הריסים עצמם אולצו לדום.
ישנם ימים שמעולם לא שבו
ראה זה פלא
שב אותו היום ואלו שאחריו
1.9.39
(לבובה הקטנה, גם לה הייתה צמה ארוכה ובלונדינית?) א' אייר תש"ע
תגובות
והשיר.. טוב כתמיד.
כמה מילים שלא הבנתי-
- הביטוי "כמו כן" נשמע לי יותר כמו ביטוי של רשימה, לא של שיר...
- "1.9.42" זה תאריך שמוכר לכולם או משו אישי שלך? (חיפוש בגוגל לעלה תאריך מסויים מהשואה- קשור?)
- הבובה שבסוגריים- מה הקשר? לא הבנתי...
וזה בכוונה בסוגריים- בגלל שזה לכאורה-תלוי?
1. השיר באופן כללי כביכול מאוד אדיש אם שמת לב..
2. הפלישה לפולין [לפני שנים רבות אני מניח שנוכחת בשיעורי היסטוריה של שאלוני ו+ט, כיתה י"א משוער]
3. סיטואציה שמאוד מדברת כלפי השואה, במיוחד הצמה.
ספיציפית לגבי עדות ששמעתי לאחרונה שהניבה את השיר הזה, לא רק אותו.
תודה.
עכשיו אני מנסה לשחזר למה היה רשמתי 42..
ואנזה היה חודשים ספורים לפני,
ייתכן ומדובר בתחילת האקציות.
השיר נרשם על פי עדות.
כך שיש סיבה מסוימת לתאריך הזה בדווקא.
אבל על כל פנים אני אשנה.
כי איני זוכר :).
התרגלתי
זה שיר שואה לא ממש טיפוסי,
הוא מתמקד באוירה של ימים שבין יום השואה ויום הזיכרון,
מבחינת אלו שתמיד זוכרים אותה.
השיר הזה בתוספת עוד שיר שלא פורסם מהווים מעין תמצית לעדות ששמעתי כשבוע לאחר יום השואה.