בס"ד
ירושליים שלי היא לא עיר אלא בית. ירושליים שלי, אינה מקום אלא דרך חיים . ירושליים שלי אלו בתי הכנסיות אך
גם התפילה עצמה שפורשת כנפיה על הסימטאות. ירושליים שלי היא זריחה מדהימה ושמש אדומה מחיכת על החומות
של העיר העתיקה. זה הניחוח שבאוויר והקסם שברחובות.זו ההרגשה המיוחדת שעוטפת אותי כבר בשער הגיא זו
הצהלה של כל אבן שזכתה לנוח בה.
ירושליים שלי היא מרכז העולם תל- פיות שכולם פונים אילו הסולם עליו חלמו רבנים בווילנא כמו גם פשוטי עם במינסק
יחד עם אחיהם בצנעא ואחיותיהן בסיביר.
ירושליים שלי לא רק הייתה בית אלוקים ולא תהיה בית אלוקים אלא כבר עכשיו בכל שניה היא שער פתוח לשמי שמיים.
אלך לי ברחובותיה ואקשיב לשקט של לילה עתיק יומין.ארוץ בשווקיה לצלילי ההמולה המסודרת,המולה של ירושליים.
אחלוף על פני גינותיה ואפסע בתוך בתי כנסיות שבה שיכניסו אותי לשיכרון חושים.
ערים רבות יש בעולם, גדולות רחבות ידיים עמוסות בתושבים ועתורות בהיסטוריה.אבל אחת היא ירושליים שלי אחת
היא ואין שניה לה.
ואם שאול אשאל למה כ"כ מיוחדת ירושליים שלי אשיב בבת שחוק ובחיוך חודר שירושליים שלי - היא לא רק שלי.
תגובות
אבל כמה דברים הפריעו לי:
# המרווחים הלא-ברורים בין השורות. מרווחים ראויים ייתנו למונולוג מקצב מקסים.
# חוסר רווח בין סימני פיסוק למילים. (אחרי פסיק או נקודה או סמנ"ש וכו' אמור להיות רווח.
# ירושלים כותבים עם י' אחת בד"כ.
סה"כ יפה מאוד.