בעינ''ב.
הלכתי למקום הכי רחוק משם, הלכתי כדי לברוח
הלכתי כי לא היה בי עוד מקום, לשוב ובך לבטוח.
רציתי להגיד שגם לי יש רגשות
רציתי זאת לומר לך, בשפתיים לוחשות
אך עצרתי את מילותיי
והבטתי בך,
בעיניים מבויישות.
הלכתי ולקחתי איתי את כל המסכות,
את אלה שהראתי ואת אלה שעוד לא
בינתיים,
מסכות ישנות, אחת כבר קרועה
וזאת מאחורה, יפה לה הצנעה.
מסיכה אחת חבשתי, מסיכת האדישות
ניערתי ויישרתי אותה קצת לפני, שלא ירגישו
שהבנתי את צעקתם, שהשתחררה גם בלי מילים
שהכלתי את דבריהם, מה שלא עשו השירים.
הלכתי כל-כך רחוק, ופתאום גיליתי משהו מוכר
הבנתי שהעולם שלי הוא עגול, זר ומנוכר
טיילתי עוד סביב, ראיתי מחוזות מוכרים.
הבטתי בעינייך,
ונדמה לי שראיתי ייסורים.
תגובות
וגם את מדהימה =)
אני אוהבת אותך,
והלוואי שתעשי מה שאת יכולה כדי לעזור לעצמך!!
מדהימה את.
הדריכני-
תודה רבה רבה, שימחת!
יופידו-
אני באמת משתדלת לעשות הכל, לא תמיד זה מצליח ולא תמיד ד' רוצה :)
[תפני אליו!]
חיוכים-
תודה רבה.
ו... אל תשלי את עצמך :P
כתיבה טובה מאוד מאוד!
קליטה וברורה...
למרות המורכבות של הסיפור והמלל הרב ברור ונקי..
ממש מעולה!
הלוואי עלינו כישרון שכזה :)
ב"הצלחה בהמשך..
אפרת
חודר ללב.
הלכתי למקום הכי רחוק משם, הלכתי כדי לברוח
הלכתי כי לא היה בי עוד מקום, לשוב ובך לבטוח.
רציתי להגיד שגם לי יש רגשות
רציתי זאת לומר לך, בשפתיים לוחשות
אך עצרתי את מילותיי
והבטתי בך,
בעיניים מבויישות.
מדהים.
תודה רבה, ברוך ה'.
שתזכה להמשיך להאיר עיני אחרים בידיעותיך.
ותן ליבך עמהם, יישר כוחך! :)
שבוע טוב ובטיט''ו!
מקווה שזה לא אמיתי יותר מידי...
לגמרי כואב.