דורון.

מאת
ליבי
פורסם בתאריך ה' באב תש"ע, 16.7.2010
לק''י.
 
 
והוא תרם, לכל העם.
העיקר שיהיה לזה נוח, ומה לאכול
העיקר שההיא תישן, ובלילה לא תסבול.

והשכן ממול, ערירי ובודד
ברור,
שהוא השקט, יבוא- יעודד.

ולכל צרה, מיד נקרא
בלי מחשבות מיותרות וסתמיות
על מה ואיך זה קרה.
זו שגרה.

כזה היה הוא דורון,
שי, מתנה יקרה- מתנת החיים.
"ואלוקים, אל המרומים
האם בעולמך מתנות לבעליהם משיבים?!"

לזכר דורון זיסרמן הי''ד

תגובות

ז' באב תש"ע, 12:59
אך. י רננה=) י
היה לי מאוד קל להזדהות עם הקטע הזה, נכון לכל כך הרבה אנשים שהכרנו. כואב מאוד. כתוב היטב. ישנה הנאה צרופה מלקרוא משו כל כך עצוב בלי שהוא יהיה מושתל ברגש מדומה.. תודה רבה.
י' באב תש"ע, 18:56
יפה מאד. י חנן.לב י
ד' בתשרי תשע"א, 08:58
תודה רבה. י ליבי י    הודעה אחרונה
רננה, שמחת.