ב"ה
שני צדדים למסך
-המסך נפתח-
"הי, מה קורה?" אוף. אני שונאת את השאלה הזאת. מה קורה? הרבה קורה? את באמת רוצה לשמוע הכל?
"ב'ה. ואת?" הדרך הרגילה להתחמק מהשאלות המתסכלות האלה.
"ה' תמיד ברוך. ומה שלומך? " אוף. לא נתת לי להתחמק. כ"כ מתאים לך.
"ב'ה. אממ... בסדר." נגיד.
"למה רק בסדר?" אה?! מה נראה לך? עד שעניתי לך.
"ככה. בסדר זה בסדר. "
"אבל יש יותר טוב מבסדר." טוב נו, זה היה ברור.
"אז מה. תגידי תודה שזה לפחות בסדר." די, עיצבנה אותי כבר.
"תודה. עכשיו רוצה לספר מה עובר עלייך?" איך היא תמיד יודעת?!
"מישו אמר שמשו עובר עלי?" אין לי כח עכשיו.
"אני רואה. " תמיד את רואה. תמיד את יודעת הכל. אוף. לא בא לי עכשיו.
"הכל בסדר. באמת בסדר." בואי נראה אם אני אצליח להתחמק.
"אה כן? רוצה לספר לי על זה?" תאמת, אני מאוד רוצה. השאלה היא אם בכלל תביני. לא נראה לי.
"לא. תודה. "
"בטוחה?" תמיד אותה שאלה. אם אני בטוחה? היא לא סומכת עליי?
"כן, כן. תודה." נגיד. עכשיו היא תגיד את המשפט הצפוי-
"טוב. אם את צכה משו, אני פה." יפה לי.
"טוב, תודה. יאללה. אני זזה. תודה שוב. להת'."
-המסך נסגר-
אוף.
*********************************************************************************************************
-המסך נפתח-
יאא. היא מחוברת. התגעגעתי אליה.
"הי, מה קורה?" פעם אחרונה שדיברתי איתה היא ייבשה אותי כהוגן. אולי עכשיו יותר טוב לה?
"ב"ה. ואת? " אוקי. אולי לא.
" ה' תמיד ברוך. ומה שלומך?" אולי אצליח להוציא ממנה פיסת מידע? למה היא אף פעם לא אומרת מה קורה איתה. אני דואגת לה.
"ב"ה. אממ... בסדר." תמיד אותה תשובה. ב-ס-ד-ר. טווווב. לעבור נושא או להמשיך לתחקר? רגע, היא כתבה 'אממ'. אולי היא רוצה שאני אשאל עוד? טוב. ננסה.
"למה רק בסדר?" הלוואי שאני אקבל תשובה נורמלית.
"ככה. בסדר זה בסדר." אוקי. זאת לא תשובה נורמלית. להמשיך לגשש? טוב. הלוואי שזה לא יזיק.
"אבל יש יותר טוב מבסדר." קבעתי עובדה.
"אז מה. תגידי תודה שזה לפחות בסדר". אהה? שאני אגיד? תודה? שהיא תבין שאכפת לי ממנה ואני לא סתם מציקה לה. בטוח משו עובר עליה! בטוח. עכשיו השאלה היא איך מוצאים את זה ממנה. הלוואי שיכולתי לעזור. אני אנסה להיות ישירה-
"תודה. עכשיו רוצה לספר מה עובר עלייך?" די. שתספר כבר. זה יעזור לה כ"כ. אני יודעת.
"מישו אמר שמשו עובר עלי? " די לייבש. אני יודעת שמשו עובר עלייך!! יודעת.
"אני רואה." את לא מבינה שרואים עליך, אפילו דרך המחשב שמשו שמציק לך?
"הכל בסדר. באמת בסדר. " כן, כן. תעבדי על מישו אחר. די. תפתחי. תשפכי.
"אה כן? רוצה לספר לי על זה?"
"לא תודה." כן בטח.
"בטוחה?" הלוואי שתתחרט. הלו, אני פה!
"כן, כן. תודה." טוב, נראה לי שזה לא יצא ממנה היום.
"טוב, אז אם את צכה משו, אני פה." הלוואי שהיא תפנים את זה. אני כ"כ רוצה לעזור.
"טוב, תודה.יאללה. אני זזה. תודה שוב. להת'."
-המסך נסגר-
אוף.
תגובות
ממש אחלה כתיבה! זה סיפור בהמשכים?
בעקרון זה רק בשביל להעביר נקודה מסוימת..זה הכל.
תודה שוב.
אני לא יודעת מה להגיד כרגיל. בע"ה אגיב יותר מאוחר, רק רציתי להראות נוכחות.. :)
סתם משו קטן ששמתי לב אליו עכשיו - אהבתי את "המסך נפתח" של ההתחלה, לא עדיף לכתוב גם בסוף "המסך נסגר"?
טוב נו, תודה על כמה דקות של נחת רוח :)
הלוואי שתעשי לי קורס ספרות.. חעע
חחחע נשמה.. הרבה הצלחה!