מה לך, יפת עיניים, כי בבואתך משתקף יופיו של עולם.
מה לך, תמה, שערך מתבדר ברוח סתיו ומפיץ ריח מענג. על ראשך הילת מלאכים שרק אני אוכל לדמות בעיניי רוחי. מה לך, פרח אהבה, כי תעצבי בעת הזאת ללא עילה. זכה וטהורה כשושן בין החוחים, יחפה מתרוצצת את ולא נמה, שמלת פרחים לגופך ורוח אלוקים בקרבך, איכה תוכלי לעצור ממרוצתך?
הסבי עינייך מעיניי כי הרהיבוני ואין אוכל לעמוד בעצבותך עוד. לשמע אנחותייך יענו דמעותיי, הסבי עינייך מעיניי כך אוכל לרגוע. על משכבי בלילות עלתה דמותך רצוא ושוב ולא יכולתי לך כי עזה כמוות אהבה.
אין אוכל לזנוח אהבתי בעפר העבר, לשוכחה בליל שוכרה והוללות, חותם את באיבריי ואין אוכל למחוק את זיכרון מבטייך.
הכניסיני תחת כנפך, תני לי להיות בליבך, הרשי לי להיות מאהבך ואראה לך עד כמה עמוקה מחילת האהבה. תני לי מחר בו אוכל לראותך פוקחת את עינייך, להתכרבל בין זרועותייך ואז אדע כי מיציתי עד תום את חיי כאדם.
תגובות
אני עוברת על החממה שלך ונדהמת כל רגע מחדש.
עומקים מלאים בהמון תוכן ויופי.
מדהים.
רק הצלחה וס"ד.
תודה.