"ולא רואים ת'סוף..."

בס"ד

מביטה אל האופק,

אל פסי השקיעה הדוממים

תקווה שמהולה

בכאב,

     בבלבול

לפעמים אני רוצה לצייר לכם 

                          את הדרך שלי

           שבה  

בחרתי              לנסוע

"ברכבת הקלה"

              בחיים הקלים

עובר היום

        הוורוד,

הצבעוני.

יורדת מהאשליות באמצע שום מקום

אין לי כסף לרכבת הבאה

          וכאן,

                          רק יער של שום דבר

מסתכלת אחורה, 

              מתגעגעת.

את הסוף רואה רק על המפה

היום חוזר להאיר

בצבעים  

     מלאכותיים.

אני שמחה, 

אוהבת,

אבל לא מתקדמת.

מקבצת כסף,  

אבל

לא

           לרכבת,

לסמים.